שלגי העלתה שני סיפורים, שבנוגע לשניהם, לעניות דעתי לא מדובר בהטרדה. מה שכן - שני הסיפורים פגעו בה, וזה מה שחשוב. הסיפור הראשון עוסק בהתערטלות בבית הספר, השני - אלם ושיתוק מול בחור שניסה להתחיל איתה. גם אם הבחור לא יכול היה לדעת שאינה מעוניינת - הרי שתחושת חוסר האונים נשארה עמה הלאה, וצצה במקומות אחרים. סביר שנערים אינם נושאים עמם זכרונות כאלו מהמזמוזים הראשונים.
כשהייתי בכיתה א' (עכשיו אני בת 16 וחצי, מסיימת כיתה י"א), קרה איזשהו מקרה שבו אני טיפסתי על מין "גדר" שהיתה באמצע המסדרון שליד הכיתה שלי. זה התחיל כמן משחק, ונגמר בזה שהיו מאחורי 2-3 בנים (אני לא בדיוק זוכרת) שמשכו אותי למטה. אני המשכתי להחזיק בגדר, פשוט החזקתי ממש חזק כדי שלא יורידו אותי. בשלב מסוים זה נגרר לזה שהם כבר הורידו לי את המכנסיים, מול הרבה ילדים שעמדו וצפו מהצד ולא אמרו כלום, בעוד אני עדיין על הגדר, בלי מכנסיים ובוכה.
אחרי זה לא דיברתי על זה בכלל. ילד אחד אמיץ מהכיתה שלי בא ואמר את זה למורה, ואני לא הבנתי מה לא בסדר במה שהם עשו. הדחקתי את הנושא הזה עד היום, ורק לפני כחודש התחלתי "לדבר" על זה.
מקרה 2:
בתחילת השנה (סוף 2005) כשהייתי אצל חברה שלי, החלטנו ללכת לבקר ידיד שלנו שגדול מאיתנו בשנתיים, שגר קרוב אליה. ישבנו אצלו בחדר והכל היה טוב ויפה, ובשלב מסוים, חברה שלי שיחקה באיזה משחק מחשב במחשב שלו, שדי קרוב למיטה שלו, ואני והוא ישבנו על המיטה.
תוך כדי הוא התחיל ללטף אותי ולגעת בי ולנשק אותי בצוואר, ואני רק ישבתי קפואה. לא יכולתי לזוז או להתנגד, והוא לא הבין למה אני ככה וכל הזמן ניסה להפנות אותי איכשהו... שאני "אשתף" איתו פעולה... הוא ישב ממש צמוד אליי, וחברה שלי עדיין שיחקה במחשב... אבל היא די שמה לב מה קורה והיא לא קלטה למה אני לא עושה כלום. רק אחר כך היא עשתה לי שיחה על זה. מאז המקרה לא נפגשתי עם הבחור הזה. הוא רוצה כל הזמן להפגש איתי, אבל אני מתחמקת.
לפני יומיים בערך, חבר שלי (שאני איתו כבר יותר מ-7 חודשים) ישן אצלי. ואחרי ש... מן הסתם די התמזמזנו כזה... ולא יודעת... פשוט הרגשתי כאילו הוא אונס אותי (הוא לא עשה משהו פוגע או יוצא דופן). אבל זה היה רק בגלל ש...לא יודעת... היה לי מן פלשבק למקרה הקודם. והתחלתי לבכות והוא לא הבין למה והוא היה חסר אונים מול זה... עד שהסברתי לו למה... זה בא לי בבום. אחרי כל כך הרבה חודשים שהדחקתי את מה שקרה ולקחתי אותו כנורמלי ומובן מאליו, פתאום זה התפרץ ופתאום נהייתי מודעת לכך שמה שהוא עשה אז היה לא בסדר. ושהיתה שם פגיעה בי. פגיעה... מילה שלא העליתי בדעתי שמתקשרת למה שהוא עשה אז. רק עכשיו אני מתחילה להבין.
תודה, שילגי. למרות שאיני סבורה שמדובר בהטרדה, העליתי את סיפורך בגלל השכיחות הגדולה שבה זה קורה, בעיקר בגילאים צעירים, וכמובן - משום שתמיד הבחורה היא זאת שיוצאת פגועה. אני לא חושבת שהבחור לא נהג כשורה, את בעצמך מתארת סיטואציה שבה הוא מודע לחוסר שיתוף הפעולה מצידך. עקב גילו הצעיר, אני מניחה שהמתין לרמז "ברור יותר". אינני מאשימה אותך חלילה, זאת התנהגות מאד מאד נפוצה. אבל את חייבת ללמוד להיות אסרטיבית יותר, באמת. גם עם החבר החדש, ובכלל עם בנים. אני מקווה מאד שלא תשאי עמך טראומה, ותנסי להבין גם את הידיד ההוא. מבלי להאשים את עצמך או אותו. כמובן שלא חייבים לקבל את דעתי, שני הסיפורים פתוחים לדיון.
לאחרונה אני נתקלת בבעיות ג'יבריש במייל. בימים הקרובים אפתור אותן, אבל עד אז - היו סבלניות. הנה המייל:
mybodyster@gmail.com
בבלוג זה
בכל הבלוגים
