בן דוד של מיכל נגע בה, אף אחד לא עשה כלום גם לאחר שנתפש.
הייתי בת שלוש. אולי ארבע. הוא היה בן 25-26. בן דוד שלי, שגר אצל אמא שלו. הייתי מבקרת אצלם המון, נמצאת אצלם ימים שלמים, מבלה ונהנית עם דודה שלי ובני הדודים שלי.
הוא לקח אותי למיטה שלו, הוריד לי את התחתונים, "שיחק איתי", עשה בי את זממו. במשך תקופה ארוכה מאוד (שנתיים שלוש).
יום אחד הדודה נכנסה לחדר שלו, וראתה מה הוא עושה לי, היא צעקה. אבל זה לא עזר - הוא המשיך... ואני - ילדה קטנה, לא הבנתי בכלל מה קורה, מה לא בסדר, אבל לא היה לי טוב. וזה הרגיש לי רע מאוד. ביקשתי שיפסיק. אבל הוא ניצל את התמימות שלי כדי למצוא פורקן לעצמו..
לא דיברנו על זה אף פעם. אני הדחקתי את העניין 12 שנים, התביישתי במה שהיה, חשתי אשמה. והוא העדיף לשכוח. אף אחד לא יודע. לא ההורים, לא החברים וגם לא המשפחה. רק שני אנשים קרובים שמנסים לתמוך בי. אני מקווה להתחיל טיפול בקרוב.
הוא נשוי היום, עם ילדים. אני לא מסוגלת לראות אותו, מתחמקת מאירועים משפחתיים. כואב לי להבין שהוא המשיך בחייו, וטוב לו, וההורים שלי אוהבים אותו, למרות כל מה שהוא עשה לי, ואני צריכה לשאת בתוצאות של מעשיו האיומים. הידיעה הזו, שהוא לא יקבל עונש אף פעם, גם אם אתלונן, לא נותנת לי מנוח.
מה שווה מילה של ילדה שהיתה בת ארבע מול גבר שהיה אז בן 26?
וסיפור אחר - הייתי בת 16, נסעתי לחופשה. הוא שאל אם אני יכולה לעזור לו לקחת משהו לחדר צוות. לא חשדתי לשניה. נכנסנו, הוא התחיל לחבק ולנשק אותי, הבהרתי לו שאני לא רוצה, הוא המשיך, התחלתי לבכות. כל מה שהיה עם הבן דוד צף ועלה לנגד עיניי, חוויתי הכל שוב.
תודה, מיכל. טוב שסיפרת, את לא צריכה להסתובב עם זה בבטן - הוא אמור היה להתבייש. וחוץ מזה - לכי, לכי לטיפול. שבאמת לא תשארי עם זה לבד.
לכאן שולחים את הסיפורים. בעילום שם, עם הניק המועדף עליכן/ם, וכמובן ללא פרטים מזהים:
mybodyster@gmail.com
any
בבלוג זה
בכל הבלוגים
