כאן וכאן וכאן

חידה. לאיזה כלי רכב יש בין שלושה לשמונה גלגלים, שוקל בין 7 ל-12 ק"ג, מתפרק או מתקפל בשבע-עשרה שיטות שונות, וטורד לפחות פעם בחיים, למשך פרק זמן משמעותי, את מחשבותיהם של מיליארדי אנשים ברחבי הגלובוס?

נכון.

כבר כמעט חודש שאנחנו בענייני עגלות. ככל שתאריך היעד מתקרב, החשש הפסיכולוגי מלעסוק ביום שאחרי (חשש המגובה באמונות טפלות שזה לא המקום לפרטן, אבל בהחלט שוות פוסט או שניים בפני עצמן) מפנה את מקומו לחשש פרקטי הרבה יותר - כדי להיות מוכנים ליום פקודה צריך כבר להתחייב ולהזמין. בכל הכרוך בריהוט כבר גיבשנו דעה ברורה: השידה צריכה להיות רחבה, עמוקה ובעלת מגירות רחבות ככל האפשר, יהא המחיר אשר יהא. המיטה, לעומת זאת, צריכה להיות בלתי-מתוחכמת ככל שאפשר לדרוש מרהיט ציוני גאה שעומד בתקנים המחמירים הנהוגים בארצנו, וכל קישוט או שיכלול הינו בגדר מותרות.

העגלה, מסתבר, היא פרויקט מורכב וטעון הרבה יותר. המבחר הגדול והמגוון, מהזבל הסיני ועד פאר היצירה ההולנדית, הפיצ'רים והגאדג'טים שלא ברור מה מהם באמת נחוץ ולאיזה פרק זמן, הצורך העז לברר כל פרט עם כל אדם שאי-פעם דחף עגלת תינוק - כל אלה מעוררים כל כך הרבה יצרים ופורטים על כל כך הרבה נימים בנפשם של ההורים לעתיד, עד שאפשר בטעות לחשוב שגורלו של הילוד מוטל על הכף. אבל בעצם זה לא ממש קשור לתינוק - לתינוק קונים אוניברסיטה. העגלה היא צעצוע להורים. האבא, כמובן, נמשך מיד לגלגלי הגומי הגדולים ומערכת בולמי הזעזועים המשוכללת; האמא (הפרקטית במשפחה!) מנסה להרים, לקפל - אם אפשר ביד אחת - ולהכניס לתא המטען. במילים אחרות: אבא רוצה ג'יפ, אמא רוצה אופניים. כיוון שאין עגלה שעונה על שתי הדרישות גם יחד, אין ברירה אלא להתפשר. לפשרה הזו יש שם עברי למהדרין: דוקטור בייבי. הדוקטור הוא כמעט קל, כמעט נוח, כמעט מתקפל (כמעט בקלות!) וכמעט לא מורגש בחשבון הבנק. ממש גאוות האמא הפולניה.

אבל תמיד מרחפת לה ברקע ברירת המחדל של העשירון העליון: הבוגאבו. יצור זה - שאת שמו הגה בוודאי תינוק הולנדי שמנמן - הוא הדבר הקרוב ביותר להגשמת שאיפותיהם של אבא ואמא גם יחד. יש לו תכונה ג'יפית בולטת, כפי שיעידו אימהות מאושרות משכונות מעושרות: רואים עליו שהוא יקר. והוא באמת יקר... בוגאבו מדגם קמיליאן עולה 4500 ש"ח, ולא היה חסר הרבה שלגלגלים שלו יהיו ג'אנטים ממגנזיום. מאידך, הוא יודע להתקפל באלגנטיות לגודל סביר ביחס למאסיביות שלו בצורתו הפתוחה – אם כי כדי להגיע למצב המקופל צריך לנתק את שני חלקיו זה מזה, פעולה שגם הורים מוכשרים ביותר לא יכולים לבצע ביד אחת. מצד שלישי, האמבטיה שלו (כלומר כלי הקיבול שבתוכו שוכב התינוק) היא כנראה הדבר הנוח ביותר שאפשר להעלות על הדעת עבור תינוקך (הו, לו רק יכלו התינוקות לדבר...). בקיצור, הבוגאבו הינו ללא ספק הבחירה המושלמת אם מתעלמים מתג המחיר.

והנה מגיעה הדילמה ששום משפחה טריה אינה שלמה בלעדיה: האם נפנק את עצמנו בג'יפ הולנדי על חשבון הקריירה האקדמית של הילוד, או שמא נסתפק בתחליף הסיני שכנראה עושה את העבודה? האם העגלה היא בכל זאת קצת, רק קצת, בשביל התינוק? האם העובדה שבחרנו בדוקטור בייבי הופכת אותנו להורים פחות טובים?

בשבוע הבא במדורנו זה: מכשיר עינויים ושמו בייבי-סנס.