לשרידי משפחות ששרדו את השואה נספחים עם הזמן כל מיני קרובי משפחה שלא ברור אם הם אכן קרובי משפחה או בני חברים, מכרים מכאן ומשם או שכנים, שהפכו לכאלה בהעדר בני משפחה אחרים. קרובים שהתפזרו על פני יבשות ולעולם לא תדע שתתקל בהם עד שאתה נתקל בהם.
ג'ו, הבן של…, שהיתה… של… ב…, התקשר יום אחד מלונדון. מזג האויר סגרירי, אמא שלי בסדר, איך אצלכם? הוא מתכוון לבוא לבקר בארץ ומבקש כי נואיל ברב טובנו לקבוע לו פגישות עם הרב הזה והרב הזה והרב הזה ועם הרב כדורי.
ליתר בטחון שב וטלפן ושוב ביקש.
מה לאדם חילוני ולרבנים, תמהנו, אבל אם ג'ו מתעקש להפגש עם המופקדים על דרכי האל, שיהיה אמרנו.
מסתבר כי קל יחסית לקבוע פגישות שכאלה. כשהתקשרנו לרב מירוחם, ענתה לנו בתו של ראש העיר כי "אבא בשירותים, ותכף הוא יבוא". התקשרנו שוב. התברר כי לא כבוד ראש העיר היה הרב המבוקש, אלא דודו בעל השם הזהה, הודנו לבן הדוד על מספר הטלפון, וקבענו עם הרב.
רקמנו לתייר העתידי מסכת פגישות עם הרבנים השונים, כך שהטיול של ג'ו יהיה גדוש בפעילויות הרצויות לו, והוא יוכל לשוב לארצו עייף אך מרוצה, ואנו בתורנו, פחות עייפים ובעיקר מרוצים.
במועד שנקבע, בערך כשנה לאחר רצח רבין, הגיע ג'ו לארץ. נהג משפחתי לווה אותו בנסיעותיו להשתטח בפני הרבנים השונים.
לאט התברר כי ג'ו בחר לבקר אצל הרבנים אשר על פי הפירסומים בעיתונות האנגלית השתתפו בהטלת ה"פולסא דנורא" על רבין. ג'ו שהשתתף השתתפות פעילה באחת מהסדנאות הדוגלות בשליטה שכלית, החל להאמין כי חבריו השתלטו על מוחו, והוא אינו מצליח להשתחרר מאחיזתם. לכן החליט, כי הרבנים שיכלו לרבין יוכלו לחסל אותם.
כן, ברור לו שהכל תלוי בו עצמו, הוא הרי למד את זה בסדנאות עצמן, אבל, הוא כבר קבע גם עם הרב כדורי, אז למה לבטל.
זה היה שיא הביקור, את הרב עצמו הוא לא פגש אלא את זה היוצא ובא ומשמש לפניו, ממנו קבל פתק עליו נכתב מה שנכתב. את הפתק היה עליו לשרוף בזמן המקלחת ואת האפר לבלוע עם מעט מים, ובכך אמורה היתה לבוא לקיצה מסכת השליטה.
זה כנראה עזר, כי את ג'ו לא ראינו מאז. אבל, אחת לשנה אנו מקבלים ממנו ברכת שנה טובה לקראת הכריסמס.