טוב בסדר ככה זה כשההורים אומרים לך בסדר יהיה כלב.. רק כדי שתשתקי.. ואחר כך הם "מתחרטים"..
משעה 11 כשקמתי ישר
הם אומרים לי: "ליהי אל תביאי כלב.."
אני: לא אמא אבל ציפיתי את אמרת לי..
הם: אבל זה הרבה אחריות ומהניסיון שהיה לי עם רועי [אחי הגדול] לא כדאי.
אני: אבל זה שהוא לא היה אחראי לא אומר שאני לא יהיה..
הם: כן אבל אנחנו לא רוצים לראות את השערות..
אני: אבל אני אנקה!!!
הם: כן אבל מה עם הוטרינר.. כל הזמן נרוץ איתו לוטרינר..
אני: אבל אני ירוץ איתו !
הם: וכשאת הולכת לביצפר ב-7.. אז מ-7 עד 1 הוא לא יצא לבחוץ..
אני: נו מה הקטע יש לי ביצפר.. וכשאני יחזור אני יוריד אותו.
אמא שלי: כהה אבל כשמרילו [הכלבה שהייתה לי.. שאחי ביקש..] הייתה משתינה בריצפה אז?
אני: אבל היא לא הייתה מאולפת!~
הם: רועי ביקש אח או אחות קטנה אז ריחמנו עליו שהוא לבד והבאנו לו כלב..אבל לא ידענו עדין איך מטפלים בו!
אני: זה סתם תירוצים תפסיקו! קודם אתם אומרים שלמה לנסוע לחיפה ואחר כך אתם ממציעים לי תירוצים?!
הם שותקים..
אני: אה אתם רואים אני צודקת..
אבא שלי: כן אנחנו ממציאים תירוצים כי אנחנו לא רוצים חיה בבית!
אני: יופי אז זה לא פייר שאתם ישר מחליטים בלי לראות עם אני יטפל בו או לא..
הם: כן אבל אנחנו לא רוצים כלב!
אני: יופי אז תביאו לי לפחות אוגר..
[אבא שלי "נטש" את השיחה אבל הוא עדיין שומע..]
אמא שלי: לא כי אוגר מה הוא עושה הוא לא מחזיר אהבה.
אני: וחתול?
אמא שלי: חתול לפי העצבים שלו... את רוצה חתול?
אני: כן! *פתאום קולטת שיש אור בקצה המנהרה*
אמא שלי: יוופי אז תלכו
אני: אבא בוא ניסעע
אבא שלי: אני לא רוצה שוב חיה בבית!
אמא שלי: ליהי עזבי אנחנו נלך ביום חול.. [כי היום שבת..]
אני: טוב!!
אמא שלי: כשאתם תלכו לכלבייה מההתחייבות [זה התחייבות מהביצפר.. שחייב אז אני בחרתי חיות ולוקחים אותנו לכלביות לטפל בכלבים..]אז נראה חתול..
אני: יופי תודה אמא [מרוצה מעצמי ומהאמא הגאונה שלי]..
זהוו אחרי שעתיים וחצי של בכי וריב .. נראה מה יהיה..