לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי:  הנסיכה קונסואלה בננה האמוק

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2007    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2007

שיחה הזויה ביום חופש בהיר בשעה מוקדמת מהרגיל- מישהו אמר חפירות ולא קיבל?


*השיחה ההזויה כמה שורות למטה*

התעוררתי ביללת עייפות למשמע הצעקה: "מיכל איפה הג'ינס שלי שלקחת אתמול למסיבת סיום של עמרי???!!!"

ועוד בשעה רבע לשבע. בבוקר. שיפשפתי את עיניי ואמרתי לאחותי שהיא בקומה למעלה (החלטתי לעשות מעה ולישון יום אחד בחיק משפחתי הנוחרת ואחי הסהרורי- לא אחזור על כך שוב) אחותי זרקה עלי כרית ואצה-רצה בפיג'מה הלהביא את ג'ינסה היקר לה מכל. יקר לה יותר משנתה הקדושה של אחותה הגדולה.

ציטוט שכבש את ליבי מתוך ספר כלשהו: "השכמה ב6 בבוקר?! את מתכוונת שיש שני ששים ביום אחד?!"

אז אתמול הייתה מסיבת היום של עמרי- דודי היקר והתמני (והטחון- ינאי מקנא)

המסיבה הייתה מצחיקה. אני נשבעת בעיניו של דראקו שהיא הייתה כזאת.

כמובן היא התחילה בנאומים. כדי לעצבן אחיו הקטן של עמרי (עולה לכיתה ג') פיהק בקול רם מידי באמצע נאום של אחד המנהלים או מה שלא יהיה. כשאני מתכוונת פיהק בקול רם מידי  אני מתכוונת באמת בקול רם מידי. כל האולם שמע אותו. (זה היה באולם התרבות- סחטיין. לנו זה היה במגרש ספורט) זה היה ממש מצחיק :]

לכולם נמאסו הנאומים, הם התחילו למחוא כפיים במקומות לא מתאימים.

טוב, אם אתה לא יכול להילחם בהם-תצטרף אליהם.

דוגמא:

נואם: "אז רציתי לומר לכם ש.."

קהל: "וו הו!!!" *מחיאות כפיים סוערות, שריקות וכו'*

נואם: "התכוונתי לומר שאני.."

קהל: "תעשה לי ילדד!!!!!" *מחיאות כפיים*

נשבעת לכם שזה היה ככה! (טוב חוץ מהקטע של ה'תעשה לי ילד' :/  )

היו גם קטעים של נגינה. בעוד אני חורפת במקומי המרופד,

אני מגלה שמתנגן השיר אהבה יש באוויר מתוך מלך האריות 1 הנסגד!! כן כן!

אבל הם הרסו את השיר כ"כ :( זה נשמע כאילו פיל שר את זה.

היה העברת דגל מציגי כיתה ו' לנציגי כיתה ה'.

"אנחנו מעניקים לכם" בלה בלה בלה "מעניקים למשמרת" בלה בלה בלה בלה

"אנחנו נשמור על הדגל" בלה בלה בלה "ונעביר אותו אחר-כך למשמרת" בלה בלה בלה

מרגש. מדהים. מפתיע.

לא.

 

אחר-כך שרו "היום יום הולדת לזאת שנאמה.

הילדים: "היום יום הולדת לענת!!!"

אחד: "חג לה.."

אחר: "טוב די נו!"

היה מצחיק :]

 

אלו שצעקו נראו לי כ"כ בסגנון אח-של-ינאי.

גיליתי שאלו ילדים בכיתה ו'. הם התפרעו,

אנחנו היינו ממושמעים :(

 

התחילה ההופעה. ברוך השם.

היה דווקא די נחמד,

חוץ מהקטע שהם שמו מלא שירים של צביקה פיק.

לא אהבתי.

 

ריקוד הזוגות היה על השיר: "האוהבים הצעירים" (צביקביקה, הרשלה, בע)

השורה: "הם הביטו בעיניים"

*הבן משפיל את מבטו ולא מסתכל על הבת שהוא רוקד איתה.*

 

וכאן הסתיימה החפירה על המסיבה, ונעבור להיום בבוקר


התעוררתי ביללת עייפות למשמע הצעקה: "מיכל איפה הג'ינס שלי שלקחת אתמול למסיבת סיום של עמרי???!!!"

ואחותי העוד-יותר-קטנה יללי (ראה רשימת-"רק חברים אמיתיים היו בקרב") צרחה, כך שלא יכולתי לישון.

התלבשתי, התארגנתי, והתיישבתי ליד המחשב. לפניכם השיחה ההזויה ביותר שנכתבה על-ידי ועל ידי עידו:

 

Michal (‏AM ‏11:05)‏ :

אתה חי בשעה הזאת?

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:27)‏ :

לא אני מת

Michal (‏AM ‏11:28)‏ :

יהי זכרך ברוך

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:28)‏ :

זכרי ברוך גם כשאני חי

:-P DooDeLZe :-P בסטאטוס ‏אני משחק לא לחפור!

מאור אתה חייב לסדר לי משהו תבוא למשחק!!

נועם איפסו את ה NP יש לך 50 בוא תעזוא להשיג עוד

גם אתה בר!

Michal (‏AM ‏11:28)‏ :

זה לא

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:28)‏ :

אז זה לא משנה כל-כך

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:28)‏ :

זה כן

Michal (‏AM ‏11:29)‏ :

כי עמית וינאי עדיין מתים בשעות כאלה

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:29)‏ :

שימותו

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:29)‏ :

גם ככה הם שני עגולים

Michal (‏AM ‏11:29)‏ :

דקת דומייה לזכר השמנים

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:29)‏ :

1

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:29)‏ :

2

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:29)‏ :

3

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:29)‏ :

4

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:29)‏ :

5

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:29)‏ :

6

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:29)‏ :

7

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:29)‏ :

8

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:29)‏ :

9

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:29)‏ :

10

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:29)‏ :

11

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:29)‏ :

1

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:29)‏ :

12

Michal (‏AM ‏11:29)‏ :

דייי

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:29)‏ :

13

Michal (‏AM ‏11:29)‏ :

1111111111111111111111111

Michal (‏AM ‏11:30)‏ :

שניית דומייה לזכר השמנים

DooDeLZe (‏AM ‏11:30)‏ :

1

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:30)‏ :

כן אה לא מגיעה להם דקה

Michal (‏AM ‏11:30)‏ :

נכון :]

 Michal (‏AM ‏11:31)‏ :

מה חדש?

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:31)‏ :

תומר קנה ווירבטור חדש

 

Michal (‏AM ‏11:31)‏ :

וואלה :/

Michal (‏AM ‏11:31)‏ :

קלוט:

Michal (‏AM ‏11:32)‏ :

האהבה נמצאת במקום האחרון שתחפש אותה יחד עם המפתח לבית והגרב הימני

 

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:32)‏ :

אני קולט כל החיים שלי

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:32)‏ :

חחחח

Michal (‏AM ‏11:32)‏ :

כמו רדיו מקולקל

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:32)‏ :

אז אני צריך לחפש את הגרב שלי ולהתחתן איתו?

Michal (‏AM ‏11:33)‏ :

אולי זה יכול להיות נחמד

Michal (‏AM ‏11:33)‏ :

"עידו, האם אתה לוקח את הגרב הזה כאישתך לעתיד

Michal (‏AM ‏11:33)‏ :

האם תשמור עליה תאהב אותה,

Michal (‏AM ‏11:33)‏ :

ולא תסריח אותה לשווא?"

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:33)‏ :

נראה לך עם המכוערת הזאת?

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:33)‏ :

היא גם ככה

Michal (‏AM ‏11:33)‏ :

"גרב, האם את לוקחת את עידו להיות בעלך, לשמור עליו ושרק הכביסה תפריד בניכם?"

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:34)‏ :

ומיכל יש לך פנטזיות לא מהעולם הזה (כמו דנה, לא מהעולם הזה)

Michal (‏AM ‏11:35)‏ :

מכיר ת'ספר "בנות מנוגה בנים ממאדים"?

דנה מנוגה שאר אנשי העולם מארץ השמנים

Michal (‏AM ‏11:35)‏ :

*דנה מהעיר לסבוב

Michal (‏AM ‏11:35)‏ :

*לסבוס

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:36)‏ :

לסבוב יכול להיות שם מצחיק באנגלית

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:36)‏ :

lesBOOBS

Michal (‏AM ‏11:36)‏ :

lesbos

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:36)‏ :

לסבוב יכול להיות מצחיק

Michal (‏AM ‏11:36)‏ :

חחחח... גם לך לא חסרות פנטזיות :]

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:36)‏ :

לא לא חסרות לי

Michal (‏AM ‏11:37)‏ :

איזו שיחה הזויה <>

Michal (‏AM ‏11:37)‏ :

*><

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:37)‏ :

אין מה לעשות

DooDeLZe :-P (‏AM ‏11:37)‏ :

טוב אני יחזור אליך עוד כמה דקות אני עושה משהו

Michal (‏AM ‏11:37)‏ :

טוב :]


עידו מנסה להיות שנון ב11 בבוקר, וגם אני.

ואני חושבת שדי הולך לנו :]

 

ולסיום הפוסט החפרני,

כמה משפטי מחרפי חביבים למדי:

 

חוק מרפי בול על גמגמל (גמגמל זו דנה- אחת שכולם יורדים עליה):

"על כל דבר טוב שקיים בעולם יאמרו לך: אסור, משמין ולא מוסרי."

 

חוק מרפי עלי, עידו, ינאי, עמית, תומר ונמש:

החלק האינטלגנטי בשיחה מצטמצם ככל שמספר המשתתפים עולה.

 

ועוד כמה נחמדים:

אם תאמר לאדם כלשהו כי יש 1000 מיליארד כוכבים ביקום, הוא יאמין לך; אם תאמר לו כי על הספסל צבע טרי, הוא ירגיש צורך לגעת בו כדי להיות בטוח.

 

כשתתאהבי נואשות בבחור, תגלי שגם הוא מאוהב נואשות. בבחור. (זה תמיד מפיל אותי)

 

אם אנשים היו מקשיבים לעצמם יותר - הם היו מדברים פחות.

 

אין זה משנה כלל מה השתבש - תמיד יקום מישהו שיאמר: ידעתי שזה יקרה.

 

מי שלא ילמדו מהעבר יחזרו על השגיאות שכבר עשו אחרים; מי שילמדו - ימצאו דרכים אחרות לשגות.

 

מילותיו של אדם שיכור הן מחשבותיו של אדם פיקח.

 

משפט פתיחה טוב מגיע בדיוק דקה אחרי שעשית מעצמך אידיוט מוחלט.

 


טוב, נראה שתם הפוסט החפרני במיוחד.

אני יודעת שלא קראתם מילה. זה בשבילי :]

מצטערת שאני לא כזאת שנונה ברגעים אלה,,

המוח שלי (ינאי: "שלא קיים) עייף מידי.

אז יום טוב לכם,

תגיבו כשיזדמן- כי מי שלא מגיב,

סתם שמן (או מזדיין, תחליטו איזה חרוז יותר טוב)

מיכל- הזאתי שכותבת.

 

נכתב על ידי הנסיכה קונסואלה בננה האמוק , 27/6/2007 12:31  
66 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הוא נחמד, יש לו עיניים יפות, והוא נותן צ'יפס בחינם


אז, סוף-סוף הזזתי את התחת השמן שלי לכיוון ה"עריכה" בבלוג והחלטתי לכתוב לכם פוסט על היום בריכה שהיה ביום שני.

כל שכבת ז' לשעבר התייצבה בבוקר יום שני בבית הסבר עם בגדי-ם, מגבות, קרם הגנה (טוב נו, בלי קרם הגנה, הם רוצים שיזוף) ועוד כמה דברים חיוניים לחייהם הפרטיים (מי אמר טמפון ולא קיבל?)

הגענו לבריכה, ואצנו-רצנו לעבר המים הקרירים במקצת (אני: "אל תלכו למים הנמוכים! יש שם מלא פיפי של ילדים קטנים ושל שגיא!")

אני, דריה יעל ודנה (ילדה שנדבקה אלינו) היינו בבריכה, בעוד עמית ישבה בחוץ כשעליה בגד-ים ובגדים מעל.

היא לא רצתה להיכנס. בשום פנים ואופן לא.

כמובן, זה נורא בער בעורו התמני של עידו (האם עור כהה יכול לבעור? האם שמים לב לכך?) והוא הרגיש דחף עז להרטיב את עמית, ולכן התגנב מאחוריה, דחף אותה בגסות למים, (כולל הבגדים!!!) ובצעקת "אהההה!!!" וכמות מים שמתאימה לליוויתן השפריצה לכל עבר.

היה מצחיק, אילו ינאי היה רואה את זה (ינאי: "אה.. חורף 88...)

 

אחרי שיצאנו מהבריכה היה לנו חשק מטורף לצ'יפס (או כל אוכל אחר, העיקר שנאכל כבר!)

התארגנו כמובן עם כסף, אז הלכנו אל הקיוסק.

בעוד שאנו מחכות לצ'יפס, לא יכולנו שלא לשים לב לעיניו הממהממות של המוכר.

היו לא עיניים כחולות-אפורות-ירוקות, אבל לא אף אחד מהצבעים האלה,

זה היה מדהים.

אחרי שקיבלנו את הצ'יפס, התיישבנו בכיסאות הנוחים לאכול.

כשסיימנו, לקחתי מכל אחת כסף והלכתי לקנות לכולנו גלידה.

בעוד אני משלמת למוכרת (יש מוכרת ומוכר) המוכר שאל אותי: "את רוצה צ'יפס?"

אמרתי: "לא" אז הוא אמר: "בואי, אני אתן לך על חשבוני, את צריכה לאכול" אז אמרתי טוב והוא הביא לי קצת צ'יפס בקופסא.

כמובן שהחברות השמנות שלי אכלו לי את כל הצ'יפס, אבל זה ממש לא העיקר.

וחזרנו הביתה, עייפים, מותשים, ועם אצבעות מקומטות של סבתא.

 

****

 

יום רביעי היה היום האחרון ללימודים, אבל אף אחד לא קיבל את ההרגש הזאת, כי לא חילקו לנו תעודות (יאיי!!! ^^ )

אני, נכנסת בבוקר לז'2, רואה את תומר ודופקת ת'צעקה של החיים שלי.

כולם המומים ושואלים: "מה קרה?"

אז אני אומרת: "תומר..!! אתה מאחר טיפש!!!"

תומר ההמום שואל אותי: "לאן אני מאחר?"

אז אני אומרת: "למצעד הגאווה!!!"

ומתחילה לברוח כי הוא רצה להרביץ לי ><

 

טוב, כאן תם הפוסט החמוד שלי (כן, חמוד :S )

מיכל, הזאתי שכותבת.

 

נ.ב- שובצתי להקבצה א' במתמטיקה, והקבצה א' באנגלית.

נכתב על ידי הנסיכה קונסואלה בננה האמוק , 22/6/2007 14:09  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



היה טוב וטוב שהיה.


אז החזרנו היום בבוקר ספרי לימוד.

לא, אני לא עבריינית כמו ערן, לא זרקתי אותם למדורה בל"ג בעומר- למרות שבהחלט שקלתי את זה, אומר להגנתי.

 

המורות החליטו שזה נורא מקורי להראות לנו את הסרט "זורו"- ואפילו בלי בנים חתיכים שנוכל לבהות בהם בזמן הסרט! (נראה לי שהשחקן ששיחק את זורו הצעיר הוא אורלנדו בלום- אבל, הרעש ואלו שהסתירו...נו.. לכו תדעו עם השפם המזעזע הזה!)

 

ברצוני לשתף אותכם בדבר מה.

כבר חמישה שיעורי תאטרון אני שמה לב שהמורה לתאטרון הומו.

לא ניתן להכחיש זאת. צורת הדיבור שלו כזאת, איך שהוא זז, הולך, או כל דבר אחר.

אני מנסה ומנסה לשכנע את עמית שהוא הומו! היא מסרבת להאמין! (כי אני די בטוחה שהיא מאוהבת בו, אצל ינאי נפלט לה שהוא חמוד) היה לה קשה מאוד לסתור אותי כשאמר את האמירה הבאה:

*המורה, מביט על ערן במתעטף בבד וורוד שמצא ובקול מהורהר אומר:*

"אני באמת חושב שחבל שהפכו את הצבע הורוד ל'צבע של בנות'. אפילו התחלתי ללכת לאחרונה עם חולצות ורודות."

נו, הומו או לא?!

 

יום רביעי היה שיעור תאטרון האחרון השנה (עמית: "הללויה!" אני: "אני עוד אוכיח לך שהוא הומו!") התקיים בכיתה י"א3.

כמובן שהיה קשה לי מאוד להכחיש שהמורה הומו, כשהתחיל לחקות את הרקדניות שראה בהופעת ריקוד שהלך אליה. לדעת עמית זה היה מדהים ושהוא הגיע לרמת משחק מדהימה אבל אני...

טוב, אני חשבתי  אחרת..

הרגל של עמית עדיין לא מתפקדת כראוי, בעתטי בה ולחשתי: "מה אני אמרתי לך?? מה אני אמרתי לך??"

השיעור היה שקט כי ערן נוי וסוף הבריזו (לא. הם לא חולים המורה.)

אז... היה דווקא די נחמד.

 

התחלנו במשחק 1,2,3 שזה משחק שבו יש שלושה משתתפים. לאחד מותר להגיד מילה אחת, לשני שתי מילים, ולשלישי שלוש, ולפעול ע"פ סצנה. אני, קרין ונוי (השניה) עלו ל"במה" המאולטרת שהשגנו (רצפת השיש.) אני הייתי הסדרנית, קרין אחת שמפריעה, ונוי אחת שמפריעים לה בקולנוע.

כמובן, גם בהצגה הזאת כמו בכל מקום אפשרי מצאתי את עצמי טוחנת את הפופקורן של זאת שמפריעה (עמית: "אל תשאלו אותי איך!")

מבין 'המון' התלמידים עמית צעקה לי "אפילו בסצנה את טוחנת!!!!!!!!" אני, שהותר לי לומר רק מילה אחת, מצאתי את עצמי עוצרת את הסצנה לפני מבטו הקוקסינלי של המורה ההמום, והתחלתי לצעוק על עמית: "לפחות אני לא משמינה! לא כמוך!" (לעילגים ותומר- זה שש מילים)

עמית הפסיקה במהירות את שירתה "ומיכל השמנה! ומיכל השמנה!" בטון ינאי כזה, היה לה בא פופקורן.

 

בתום הסצנה, כמעט לעיניו של המורה כיוונתי אל עמית את אצבעתי האמצעית (המוכרת כיום בכיני זין)

ואז, כשהורידתי את אצבעתה המשולשת, המורה הסתובב אלינו. עמית, כדי להחזיר לי ולא לגרות את המורה, הסתרתה את האצבע המשולשת שכיוונתי אליה.

 בתגובה לוחשתי לה: "מה את מסתירה ממנו! הוא אוהב את זה!" (ושוב לעילגים הקוראים פה ולתומר- כיוונתי עליה אצבע משולשת, ואם המורה הומו, הוא אוהב את זה- תומר, מי כמוך יודע.)

 

לדנה היה מותר לומר מילה אחת בלבד. היא ניסתה לגרום לכלב שלה לקפוץ. אני, במקומה הייתי זונחת את הגישה האלגנטית של "קפוץ" והייתי אומרת: "כוס-אמא שלך! הכלבה הזאת! קפוץ כבר!"

 

בר (הבת) גילתה לנו שהיא נולדה ביחד עם נדב באותו יום.

דנה: "יואו תארי לך נולדתם באותו בית חולים! אני מדמיינת את שניכם שוכבים *כולנו מזועזעים* באותו בית חולים!"

 

אז היה טוב, וטוב שהיה, אין יותר שיעורי תאטרון, או מדעים, או ספורט.

נקדיש את החלק הזה של הפוסט לכמה אנשים שבלעדיהם יכולנו לשרוד את השנה הזאת:

 

סורנה- קולך החלוש וגופך הדקיק נתנו גישה שונה לשיעורי מדעים (יאלה באלגאן!!)

העברת את החומר נכון, עדיין היית גמישה (ולא ינאי, לא במובן הפיזי, תפסיק לפנטז..) והעברנו את השיעורים האלו איתך בסבבה. אבל מאחורי כל מלאך יש שטן קטן שנועץ לך את השיפוד עם שלושת הקרניים שלו בתחת שלך. פרק תשע האבוד!!! הו פרק תשע!! ויזכר לנצח אותו הציטוט שלך, עמית ושלי:

עמית: "נכון! ויש גם לטאה שרצה מאוד מהר על המים!" את: "ויש גם חרקים שהולכים על המים." אני: "גם במומינים היתה אחת שהלכה על המים!"

 

גאל- גם בצרפתית וגם בהיסטוריה. אחת המורות הבולטות בתכונותיהן לגרימת שיעמום מידי או לחלופין רצון עז לזרוק על השולחן שממול את הספר צרפתית. אבל אחרי הכול היה כיף בשיעורים שלך (עלק :/) וראינו סרטים ועשינו עבודות קלות להגשה. היה נחמד. אתם מכירים את המשפטים שאומרים לך ולעולם לא תשכח? גאל, אזכור גם אזכור! כי כולנו בעצם היסטוריונים קטנים! (בשיעור הראשון אמרה לנו "אנחנו היסטוריונים קטנים")

 

טובה- היית נחמדה יותר מכולן, גרמת לנו להזיע, להשקיע, ולקבל מחזור ארבע פעמים בחודש רק כדי לא להשתתף בריצה. אוהבים אותך  D;

 

ענת- נזכור לך את התקופה האחרונה כתקופה הטובה ביותר שלך. שיעורים חופשים ו"עבודה בחוברת" עושים לנו טוב. ענתי, זה נכון שהבנים התאמצו לעשות רעש רק כדי לעצבן אותך, זה נכון שככיתה זרמנו איתם, וזה גם נכון שאנגלית הוא מקצוע משעמם רצח והעברת אותו בשיעמום רצח כפליים. אנגלית שליטעעעעעעע (אומרים שגם דורה בקטגורייה, אז זה קצת מוזר לא?)

 

סיגל- טוב, באמת שאין מה לומר פה. כל השנה לא היו ממך שיעורי-בית וידעת להתלבש כראוי (כשניסית לחקות דמות טלוויזיונית והתלבשת כמו פלורסינטה) נזכור גם נזכור! סיפורים שנונים כמו "עץ הדובדבן השבור" או שירים כמו "בגניבה" כנראה שלא יזכירו לנו משהו במהלך החופש, אבל התמונה של רועי וספיר מציירים עננים באוויר תישאר.

 

לילך- נו היא בלונדינית... וממש ממש טובה ב'ארץ-עיר' וחוץ מזה נתנה לי 100 במחצית הראשונה, אז נעביר אותה בצולעות כי אני שונאת אטלסית :/

 

ליברמן- כבר הזכרנו ששיעורים חופשיים עושים לנו טוב, אתה הייתה האליל שלנו (בשביל תומר גם אליל מין). תמשיך ללכת בדרך הפנדה וגם תעבור בדרך במקלחת או לפחות תשים דאודוראנט!!!

 

גילה- נזכור את אותו היום בו הקצבת לנו ארבע וחצי דקות להעתיק, כי גדול היה אותו היום ונדיבותך תיחקק לנצח במוחנו הזעיר. ועל אף שחשבון הוא לא המקצוע האהוב עלי, למדנו ככיתה כיצד להתמיד בו או לחלופין *אהמ, שגיא, אהמ* להעתיק תוך שבע דקות את השיעורי בית מהמחברת של קרין. מחנכת יש רק אחת, וזו את.

 

גבי- הו גבי, גבביה. שלוש שעות מיגעות עברו על כוחותינו יחד איתך. שלוש שעות שלידן גהינום הוא גן משחקים. כבשת אותנו ברשעותך ומדמותך צמחו ופרחו ציטוטים כה שנונים שזה משהו. גבי, היית האור שלנו. נו, זה שבקצה המנהרה אבל בסוף מסתבר שזו היא רק רכבת אמתנית שבאה לדרוס אותך.

הו גבי, גבותיך העבות שלא כדרך הטבע יפחידו אותנו בכל פעם מחדש, יעבירו בנו צמרמורות קשות ורעדים. ישנם סיכוים שנמשיך איתך גם לכיתה ח'.

האימה.

גבי, עדיין זוכרים את הטיול השנתי שעברנו ביחד, אבל כבר לא זוכרים את השם האמיתי של אזולי וכוכבי. תמיד ניהיה שם בשבילך, אוהבים אותך.


את הפוסט כתבה עמית אני סתם העתקתי ושיניתי כאילו אני כתבתי את זה. (את החלק הראשון על השיעור אני כתבתי אצלה בבלוג! היא כתבה על המורות!)

 

בגלל שלא בא לי לחפור יותר אספר לכם בפעם אחרת על דברים אחרים שקרו.

מיכל, הזאתי שכותבת.

 

נ.ב-

1. עמית, הלך עלייך אם את מרחיבה לי את התגובות!

2. עמית, זאת שייצגה את כל המחוז בעבודות שורשים בצרפתית וקיבלה מקום ראשון! (הגענו למספר 18 פעמים שאמרו את זה ספרתי נכון?)

3. טוסו לבלוג הזה: http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=368956 לילי- בלוג הסיפורים הטוב ביותר.

פאנפיק על הארי פוטר, וסיפור יפיפה. מי שלא יכנס אני אקרע לו את האמאמא ^^ באמת שווה, הבנות שם כל-כך מוכשרות.

נכתב על ידי הנסיכה קונסואלה בננה האמוק , 15/6/2007 19:03  
27 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

7,748
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להנסיכה קונסואלה בננה האמוק אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הנסיכה קונסואלה בננה האמוק ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)