Just Passing Through

אין לי מה לכתוב...

פשוט... לא יודעת..

נמאס לי קצת מהבלוג..

ושמתי לב שבזמן האחרון מלא אנשים פתאום הפסיקו לכתוב בבלוג שלהם...

ופתאום... גמלי לא כלכך בא לכתוב...

לא שיש לי מה.. לפעמים.. אבל לא תמיד...

אני לא מהאנשים האלה שמתחברים לרגשות שלהם הרבה יותר מדי..

כי.. אני פשוט לא...

זה לא שאני רוצה שזה היה ככה.. אני פשוט לא מצליחה...

אז מה אני אכתוב? אהיה כמו מפגרת ואכתוב מה שכתבתי בבלוג בכיתה ז' "היום היה לי שיעור ~השלם את החסר~ והוא היה משעמם"?

אז.. אולי הגיע הזמן שגם אני אפסיק עם הבלוג...

אני לא אסגור אותו.. כי.. אולי... יום אחד.. אולי עוד שנה.. או אולי אפילו מחר... פתאום יהיה לי משהו לכתוב...

אני יודעת שגם ככה כמות האנשים שנכנסים לפה.. שואפת ל0 גמור... אבל.. שיהיה... אני יודעת שיום אחד אני ארצה להכנס לבלוג ולהזכר איך הייתי בכיתה ט'.. כשהתחלתי את הבלוג הזה....

תמיד השתדלתי להתמיד עם הבלוג... אבל בחודשים האחרונים אני לא מוצאת זמן לכתוב מה שאני רוצה, ועד שיש לי זמן, זה פשוט לא נראה לי חשוב יותר...

אז.. אני לא בדיוק אומרת שלום... כי לא החלטתי מה קורה עדיין... אבל רק למקרה שמישו יחליט להכנס לכאן וישאל למה לכל הרוחות אני לא מעדכנת.. פשוט.. לא בא לי... או שאין לי על מה...

וזהו.