לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Just Passing Through


Sitting on a cornflake

כינוי: 

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2009


החלפתי שיר..

 

סתם כי בא לי...

 

אני אוהבת את השיר הזה...

אני לא בדיוק יודעת למה...

 

זה שיר משנות ה90... למי שלא מזהה....

 

ולא, זה לא אומר שהחלטתי לחזור לפה..

סתם.. יצא לי לשמוע את השיר הזה הרבה לאחרונה.. בעיקר בעקבות העובדה שהבגרות שלי בספורט הולכת להיות עם השיר הזה... ככה ש.... החלטתי לשים אותו גם פה... ושוב... סתם כי התחשק לי פתאום לשנות...

 

אם אני כבר פה... לא נעדכן?

 

טוב.. בעיקר רציתי להעביר את הפסוט הקודם הלאה... כי... אני לא בנאדם דיכאוני... אז עיצבן אותי שזה הפוסט הראשון שאנשים שנכנסים לפה רואים... סתם הייתי בעצבים על איזה משהו קטן, ובאמת שזה היה משהו קטן... אבל חוסר העניין של אנשים בקיום שלי הדהים אותי.. ><

 

בכל מקרה.. כי אני בכל זאת לא רוצה לצאת מפה עם עוד פוסט דיכאוני למדי...

 

מה עבר עליי בזמן האחרון......

 

אמ... אז ככה...

 

אחותי נסעה לגדנ"א ביום ראשון האחרון, ל5 ימים, וברגע שהיא עזבה את הבית אבא של נהיה חולה, ו4 ימים לא הלך לעבודה.. דבר שאני לא חושבת שקרה אי פעם, חוץ מאותה הפעם לפני איזה שנה וחצי שהיה לו ניתוח, אבל טוב, אסור היה לו לזוז אז לא ממש אשמתו... יום אחרי זה גם אני כנראה החלטתי שאני צריכה להיות חולה, ומתבר שהמחלה אוהבת את הגוף שלי, כי לא ממש בקטע לה לעזוב.... אמא שלי, כמובן, כמעט תמיד חולה... אבל רק ברגע שלפחות מישהו אחד מבריא היא מרשה לעצמה להתפרק.. מדהים אותי כוח הסיבולת שלה כשמישו אחר לא מרגיש טוב.. אני רק לא מבינה למה היא לא מסוגלת לדאוג לעצמה לפעמים....

 

בכל מקרה.. חוץ ממחלות (ומחלות ועוד מחלות).... הלכתי כל זאת לבצפר... לא כי הרגשתי מספיק טוב שההרוים שלי הכיחו אותי ללכת או משו כזה.. אני פשוט ילדה מטומטמת שרוצה לקבל בונוסים בתעודה אז מעדיפה ללכת חולה לבצפר, ולגרום לכך שהיא תשאר חולה הרבה יותר ממה שהיא היתה אמורה להיות....

 

ככה שבסופו של דבר במקום להשאר בבית לשכב על הספה ולבהות בטלוזייה עם כוס תה ביד ואקמול על השולחן לידי, הייתי באולם ספורט, על הטבעות, שומעת ברקע (בקושי) את השיר הזה... ועושה גלגולים... הגיון כנראה לא פועל אצלי... כלומר, אני יודעת שכשחולים הגיון זה לא הדבר הראשון שפועל אצלך, אבל מסתבר שמורים שרואים שאתה לא מסוגל לדבר, בטח שלא ללכת ישר, עדיין חושבים שאת המסוגל לעשות סלטות על הטבעות... ואחרי זה לעמוד בלי ליפול מסחרחורת... קורה.. הא?

 

מסתבר שאני לא מסוגלת להוציא פוסט שהוא לגמרי לא דיכואני כשאני חולה.. מי היה מנחש?

טוב נו, אז אולי אני לא בנאדם דיכואני, אבל אני גם לא ממש בנאדם מאושר... אני צינית למדי... כלומר.. מאוד... מאוד... אמרתי כבר מאוד? זה פשוט קצת מונע ממני להיות בנאדם מאושר... אבל לא אכפת לי.. אני בסדר עם מי שאני...

 

אה! משהו כן טיפה אופטימי...

קיבלנו תעודות היום...

תעודה לפני אחרונה שלי!! ווהוו D:

כרגיל, לא היו לי ציונים גרועים...

אבל כרגיל, הרגשתי עדיין מאוכזבת...

אני חושבת שהפעם היחידה שלא הייתי מאוכזבת היתה בכיתה י' כשקיבלתי תעודת הצטיינות יתרה...

אבל יש סיכוי שגם אז הייתי מאוכזבת...

המ... אני חושבת שאני עלולה להיות פרפקציוניסטית בשאיפה... כאילו, אחת ששואפת להכל מושלם, אבל לא ממש מגיעה לזה... המ... בכל מקרה...

 

יש לי 88 באזרחות, 83 בהבעה, 92 בספורט, 87 באנגלית (אוקיי, זה היה ממש מאכזב... כאילו, זה ציון גבוהה והכל.. אבל אני לא אוהבת אותו ><), 80 במחשבים, 76 במתמטיקה ו95 בתנ"ך... אני חושבת שזהו... חסר לי מקצוע כלשהו? משומה אני זוכרת את הציונים בע"פ... ככה שאין לי כוח לבדוק אם חסר משהו...

 

אז בכל מקרה, התעודה היתה סבביית שכזאת...

אני אוהבת לקבל תעוודת D: אני לא חושבת שזה קשור לעובדה שהציון הכי נמוך שאי פעם קיבלתי היה 65, או לעובדה שכמעט תמיד הייתי מקבלת תעודות הצטיינות... כי אם כבר, הדברים האלה בדרך כלל רק מביכים אותי.. ללכת מול כל השכבה לקבל תעודה שמראה על ציונים טובים.. אני לא יודעת.. אני מובכת מזה... אבל הסיבה שאני אוהבת את היום תעודות... פשוט כי זה אומר שנגמרה מחצית... ולראשונה (וגם לאחרונה) זה אומר שיש לי רק עוד אחת לפני... ואז זהו! יצאתי לחופשי!

טוב, בערך.. בכל זאת יש את כל הקטע עם הצבא וזה... אבל נתמודד עם זה כשזה יגיע.. אני מניחה...

 

טוב... אני מקווה שמישהו הבין בכלל מה הלך פה.. כי אני חושבת שעברתי על יותר מדי נושאים במקביל... מעניין אם אני הבנתי משהו ממה שכתבתי פה... בכל זאת יש לי כאב ראש, ולמרות שלא לקחתי שום תרופה, עדיין אני מרגישה מסטולה במקצת...

 

ולסיום.... כואב לי האף!

גאדמט >< כמה האף יכול לכאוב מכמה טישויים מטומטמים !?!!?!?

טוב, אני יודעת שהכמות לא כלכך קטנה.. בכל זאת גמרתי עד עכשיו בערך........ המ.......... 1... 2... 3... 4... 5.. כן 5! 5 קופסאות של טישויים... וואו... לא קלטתי שזה כלכך הרבה...

גאד, אני התחלתי  לחפור על טישויים הרגע?!

 

משהו בהחלט לא בסדר בראש שלי XDDDD

 

אגב, אם מישו רואה את זה עוד היום, אז... משעמם לי כרגע בצור המדהימה פשוט!!! אז נא להתחבר למסנג'ר ולדבר איתי!!!

ברור אנשים?!

משעמם ליייייייייייייי"!!!

 

משו שלמדתי בעקבות כתיבת הפוסט הזה:

לא רק שאני יודעת כתיבה עיוורת ממש טוב, אני גם כותבת ממש ממש מהר!!

ווהו, עתיד כקדלנית יש לי!

המ.. יש? Oo"

 

 

נכתב על ידי , 31/1/2009 00:50  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סמווווית ב-5/2/2009 00:32
 




זה פשוט... כלכך מעצבן!

 

אני יודעת שאני אמורה להחליט לבד.

 

אני יודעת שאף אחד לא יכול לבחור בשבילי..

 

אבל גאד! אתם מכירים אותי! אתם יכולים לדעת כשמשהו לא מתאים לי!

 

אני אפילו לא אומרת לכם לבחור בשבילי..

פשוט.. תקשיבו.. זה יעזור לי! והרבה!!

 

אתם לא יכולים פשוט לשים את הבעיות שלכם בצד, אותם בעיות שאני תמיד מנסה לעזור לכם איתם, ופשוט להקשיב לי במשך 5 דקות מסכנות?!!?

 

פשוט להעמיד פנים שאכפת לכם?

נכתב על ידי , 12/1/2009 18:02  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של קוסמויייייית ב-24/1/2009 14:09
 



פשוט....


אני לא יודעת למה אני מעדכנת...

באמת שלא...

כי ממש אין לי על מה...

 

כלומר, נסעתי לצרפת בחופשת חנוכה.. ככה שזה לא באמת כלום... אבל....

לא היה משהו מיוחד מדי שאני מרגישה צורך לספר עליו...

 

אבל בכל זאת... הרגשתי שבא לי לעדכן.. ממש..

כבר כמה ימים שאני מרגישה ככה...

 

לא הרבה השתנה מהפעם האחרונה שעדכנתי.. מתי זה היה? לפני חודשיים? שלושה?

אבל... אני מרגישה קצת שונה...

 

השנ הזאת מאוד מבולבלת לי... ואני לא יודעת למה..

אני כבר לא כלכך בקטע של לימודים..

אני לא כלכך בקטע של משו מיוחד כרגע בכלל...

 

אין לי ממש כוח לעשות משהו אפילו....

 

כל יום אני הולכת לבית ספר.. כמובן, אני חייבת... אבל... משו מוזר שם.. שנה אחרונה.. אני מרגישה כבר את הסוף... ופתאום כבר אין לי כוח לזה.. פתאום באלי שזה יגמר כבר... אין לי כוח להשקיע... אני כבר בקושי עושה שיעורים אפילו!! וסתם בגלל שכל פעם שאני עולה לחדר שלי, אני רואה את המחשב בצד השני של הבית, ואומרת לעצמי שכמה דקות לא יזיקו... זה אף פעם לא כמה דקות...

 

שלא תבינו לא נכון!! אני עדיין עושה שיעורים.. ואני עדיין משקיעה! ואפילו יש ציון טוב מדי פעם...

אבל.. הכל נראה לי שונה השנה.. פשוט.. כאילו אין לזה שום מטרה...

 

שנה הבאה אני הולכת לצבא...

עוד מעט מתחילים.. החיים האמיתיים?

ומה עשיתי עד עכשיו?

אין לי שמץ מה אני רוצה להיות יום אחד.. אין לי אפילו כיוון! אפילו משהו שאני יודעת שאני ב100 אחוז לא רוצה להיות.. אני פשוט.. לא יודעת איך להמשיך... וזה מוזר.. אחרי כלכך הרבה זמן שתמיד היה ברור מה הולך לקרות מחר.. עוד מעט.. זה יגמר כבר.. ואני לא יודעת מה לעשות.. אני חושבת שאני כבר אמורה לדעת לאן אני רוצה ללכת מפה.. אבל אני לא.. ממש ממש לא.. אפילו בצבא אני לא יודעת מה אני רוצה לעשות... מצד אחד אני רוצה שזה יהיה משהו משמעותי.. משו שלא יגרום לי להרגיש שפיספסתי שנתיים (או יותר) מהחיים שלי.. אני לא רוצה סתם להעביר את השרות שלי בלעשות כלום... אבל מצד שני, אני מפחדת לא לעבור מיונים, ואז להתקע עם תפקיד כזה..

 

כנראה שאני לא אקבל זימון למיונים למקצועות המחשב, שזה מה שרציתי הכי הרבה, בגלל שקיבלתי זימון למשהו אחר, ואי אפשר לעבור את המיונים האלה במקביל...

ומה שמבאס אותי בזה, זה שאם אני לא אעבור את המיונים האלה, אני אתקע בלי כלום...

 

 

אני פשוט מרגישה שאני במצב מוזר כזה בחיים.. שאני לא יודעת מה הולך לקרות, ומצד שני, לפעמים ממש לא אכפת לי... לפעמים, פשוט באלי לשבת ליד המחשב, ולא לעשות כלום... לחיות את הרגע..

אבל לא קורה כלום אחרי זה...

ואני יודעת שיום אחד אני אצתרך להתחיל לעשות משו עם עצמי...

 

 

וזה פשוט....... מוזר.

 

אל תגיבו אם אין לכם משהו מיוחד לומר... לא כתבתי את זה בשביל תגובות... כתבתי כי... רציתי...

נכתב על ידי , 2/1/2009 20:13  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סמווווית ב-10/1/2009 00:50
 





5,764
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסמווווית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סמווווית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)