טוב נו.. לא כיף להודות בזה זה בטוח...

בכלל בכלל לא..

מה לעשות, קשה להודות שהשתנית...ושהשתנית לדבר שאתה לא אוהב להיות.

לא כיף להרגיש שהאנשים שאתה אוהב כבר לא בדיוק שמים עליך...

ושאתה מרגיש כבר בלי שום חשיבות למישהו בעולם הזה...

אוףףף=\..

פעם הייתי עוזר לאנשים...הייתי גורם להם לחייך כשהיה להם עצוב

הייתי מצחיק אותם סתם ככה...הייתי שם כשהיו צריכים אותי

יעצתי להם עצות בכל מיני בעיות...הראיתי שאכפת לי..ושהם חשובים לי...וקיבלתי את הערכתם

אבל עכשיו

אני מרגיש...שאני כבר לא יודע מי אני.

פעם זו הייתה המטרה שלי...להיות כאן בשביל מי שצריך שיהיו שם בשבילו..

אבל פתאום נראה כאילו אני יותר מזיק מאשר מועיל..

זה כאילו אני לא מצליח להשלים יותר את המטרה שלי...

כאילו אני כבר לא אני.

כן, מה שהכי חששתי ממנו קרה...

למי שכן יודע..בתקופה של סוף שנה שעברה כתבתי בבלוג..כמה אני יודע שכולם ישכחו אותי..

כמה אני יודע שהכל ישתנה...ושאלו שהכרתי ואהבתי לא ישארו איתי..

טוב זה קרה..

נבואה שמגשימה את עצמה?..אני לא חושב..

אבל בכל זאת זה מציקק..

אני רוצה להרגיש חשוב שוב..

להרגיש שאני זה שמוציא אנשים מדיכאון..מוציא אותם מזמנים רעים..והרגשות לא נעימות..

אבל למה?

פתאום הכל מסובך כלכך..

פתאום כלכך קשה להתמודד עם הכל..

זה כזה מוזרר..

אני בטוח..שאם הייתי צריך לכתוב כמה אנשים אני אוהב..הייתי רושם המוןן..

ואם הייתי צריך לכתוב כמה מתוכם אני מרגיש שאוהבים אותי...זה היה פחות מחצי.

ואם היו בודקים כמה אוהבים אותי...אני מניח שזה היה קרוב לאלו שאני אוהב..

זה מוזר..

תחשבו איזה טוב זה היה אם המוח והלב היו משתפים פעולה..

אם מה שהראש היה יודע בוודאות...היה גם מה שאתם מרגישים..

אז החיים היו באמת טובים זה בטוח..

ושלא תבינו לא נכון (כאילו שלמישהו פה אכפת..חחחח)..החיים שלי דיי סבבה..

אני החלטתי להשתנות שוב..

יש לי מטרות בחיים..ואני לא מתכוון לפספס אותן..

אחח..הייתה מתכונת בהסטוריה ביום שני..

היה יותר קל ממה שציפיתי זה בטוח..

אני מקווה לציון טוב..

הכי מצחיק היה לזהות את אלו שיצאו מהמתכונת..

היה להם מבט כזה

O_O

ויצא להם עשן מהאוזניים..חחחחח

היה טוב..

יהיה טוב

חג שמחחח לכולכם ישמנייםם...

כל אלו שמתכננים לבלוס חלב כל היום..תהנו =]

אז...

רק בשמחות=]

לאב יא

רני