אתה לא מי שאתה חושב שאתה, אתה גם לא מי שאחרים חושבים שאתה, אתה מי שאתה חושב שאחרים חושבים שאתה.

דמייינו את עצמכם, בחדר קטן ולבן.

מוקף סביב קירות שצבעם כשלג.

אין דלת, אין חלון.

דממה מוחלטת.

מהלך לך בחדר, רצות לך מליוני מחשבות.

מרוב הדממה אתה שומע את המחשבותך מציאותים, שמישהו לוחש לך באוזן.

אבל אין לידך אף אחד, זה רק אתה ושוב רק אתה.

מתבונן מסביבך, רק כיסא ושולחן שעליו מחברת קטנה ועט לרשום.

מרגיש בנוחכות כלשהי, אולי זה אלוהים?, אולי זה מישהו שאתה אוהב?

טעות! זה אנשים, זה נכון. אבל כולם הם דמויות במשחק, כשאתה שם לזה לב...

אתה מתחיל לרשום את זה.