"אני אש אני רוח
לא מכר לא ידוע
אני שביל שעובר
וחוזר אלייך
אני גל
אני קצף
ודמעה שיורדת
על פני הסתכלי
התקרבי אליי
והנה אני
כבר ישן לבד
ורוקם לעצמי חלומות
הנה אני
יודע שאת
את לא יכולה להיות
אני בא את הולכת
אני מת את נושמת
בלעדיי וחיי
הם ריקים
ואת גורמת לי להיות
כמו הילד בקיבוץ
איך אהבתי אז לרוץ
אלייך
התקרבי אליי"
אין לי אפילו איך לתאר את התקופה הזאת במילים, אחת התקופות המדהימות, אני כלכך מאושרת בזכות האנשים שמסביבי, האהבה שיש בי. אין דבר שיכול להיות יותר טוב מלדעת שיש אנשים שאוהבים אותך, שאתה חשוב להם, שיעשו הכל בשבילך.
תודה לכל מי שנמצא איתי, למרות הכל, שאוהב אותי, תודה.
המילה הכי קטנה, הנשיקה הכי קטנה יכולה להפוך עולמות, הכי לעזור והכי לעודד.
החופש הגדול התחיל ואיתו כל הבילויים והחגיגות חח. אז אנשים נצלו את זה, אחרי הבגרות האחרונה בלשון צריך להתפרע!
ואתה, אחד הדברים הטובים שקרו לי בזמן האחרון, בהכי צירוף מקרים בצורה הכי מדהימה שיכולה להיות, הכי טוב לי ככה, אני אוהבת אותך:) באמתבאמת!
28.06.08
-
יאללה אנשים, נצלו את החופר, בהצלחה לכל הניגשים בלשון, ותהנו:)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
