under pressure

אל תכעסי,

כי אם אתרחק זה יהיה רק בכדי להקל עלייך.

זה לא אישי,

אל תקחי ללב

תקחי לראות.

ששוב יכאב לך לנשום בכל פעם ש

ארגיש

שאוהב

שיכאב.

אל תעשי את את זה קשה יותר,

אל תפילי אותי מדרגה אחורה

כי דבר גורר דבר

וזה כמו דומינו כש

המציאות נופלת עלי בבת אחת

מכה עוד ועוד מהלומה בחזקה.

מצחיק שזה הפוך,

הדמעות שוטפות את הגשם

ואני לוחמת

בך

בעצמי

אבל עוד לא באמת ניסיתי לקום מהקרקע

אני זוחלת כמו הזמן עצמו.

חוסר יציבות

ללכת על הקצה ולחשוב בכלל

אם ליפול או לא ליפול

אם לחייך ולסבול

אם להתמודד ולהפסיד.

זה בפנים שעוד חם,

זה בחוץ שכלום.

בחיי שכלום.

אם הדדיות זו בקשה גדולה מדי

אז תני לי להרגיש אותך

בפעם האחרונה

לדעת

לגעת

שלא תהיה לי סיבה לחשוב על ימים יפים יותר

או אם השמש גדולה מספיק

כדי שתוכל לסנוור אותי יותר ממך.

שיהיה לי נצח.