בדיקה.

בדיקה.

כן,אני נושמת.

פיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי

כן,שנים שלא עידכנתי,אבל למי איכפת.

אין לי על מה לספר, כאילו באמת אחרי חודשיים או מה שזה לא יהיה שלא עידכנתי אני לא מצפה שאני יכתוב את הכל.

אין מצב.

אומרים שמתגעגעים ללכתוב בבלוג מה לא?

לא.

אני אסכם בקטנה רצף אירועים.

עברתי חודשיים (מושלמות!) עם דימה, האמת מחר זה יהיה חודשיים ושבועיים.

סטייל.

חרשתי על SCRUBS,ממש, עם דימה ביחד=]

הייתי באירוע עם בת דודה שלי, וודקה רד בול, לינקולן אחרי זה, ולבסוף רביצה באוטו של וולד.

הבנתי שכן צריך ללמוד במהלך השביתה והנה למה:

עבדתי במשך כל השביתה,כיף שלא יאומן(אני חכמה,באמת).

האמת שדווקא כן כיף.

שמבהילים אותי כל שנייה, שאני מסתלבטת על אנשים, ופשוט לא עושה כלום.

ומקבלת כסף...

החיים שלי פחות או יותר נהיו בסדר הזה: עבודה, דימה, חוסר שינה, עישון יתר, חוסר באלכוהול, וגילוי הXL- שאגב הוא מושלם ביותר.

בקשר "למטרות" שלי, הם עדיין קיימות, אני הרי פולינה אני חייבת להביא את עצמי למצב של הרס עצמי.

פינת הפוצי מוצי:

דימאצ'קה שלי אני מאוהבת בך.

אתה העולם שלי.

מושלם שלי, שדואג לי ואוהב אותי, והופך כל יום לטוב יותר.

שמעלה לי חיוך כל שניה.

ומצחיק אותי.

זה כל כך כיף פשוט לשכב לידך, לשמוע את פעימות הלב שלך, ולהרגיש את הנשימות שלך.

טי ז'ה מוי פאלקובניק=]

רות סוף.

אין לי זין ללכתוב.

בקרוב שינוי,ועידכון נורמאלי.

אולי מחר.

או בעוד שנה.

see ya