מה את עושה פה באמצע הלילה?
קיוויתי לראותך.
הבטחתי לך.
חיכיתי במשך שעות.
אז אם אנחנו כבר פה,
ולא כ"כ מאוחר,
אדבר איתך.
מטלות יום המחרת יחכו שיבוא היום,
בוא נדבר כמו שהן לא קיימות.
איך היה היום?
קשה, מתיש.
שתיקות מביכות מלאות.
בתוכן דיברי נימוס,
ודיבורים לחלוטין חסרי משמעות.
את יודעת לאיפה זה יגלוש בסוף.
לאן זה יכול להגיע?
בכל דרך שתבחר,
באותה נקודה תמצא את עצמך.
הלוא אתה זה שהתחיל את השיחה.
ואתה צריך רק מילה אחת בשביל להידרדר.
כל הדרך למטה, ממילה אחת.
אתה שם.
הגעת לנקודה שבה חשקת.
מה אני חושבת?
זו כבר שיחה בפני עצמה.
בוא נדבר עוד.
סחור סחור.
שלא יסתיים אותו רגע,
שכנראה לא יהיה.
נניח...
נגיד ש...
ומה אם?
את חושבת שזה בסדר,
ואם כבר הסכמת-
שלא יהיו הפתעות.
את בטוחה שדעתך לא תשתנה?
ואם באופן היפותטי,
אני.....
ואת.....
מה אז?
אז זה יהיה בסדר.
אבל תחשבי על כמה מסובך שזה!
שנינו יודעים מה קורה,
כל כך שקוף.
עכשיו זה מאבק,
מי יישבר קודם.
נקודה רגישה.
עזוב את זה.
עוד נתראה?
נתראה.
שום דבר לא השתנה.
אוהבת.
אהבה?
אתה יודע.
היא יודעת.
הוא גם, והוא יודע.
גם אני.
לילה. 33>
המנצ'ס של אריכא: [זין, אני רוצה קרדיט על השידרוג!]
אסור לי לפתוח תמונות ישנות יותר אף פעם!
אני מתגעגעת לשיער הארוך שלי.
יהיה בסדר. אל דאגה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
