זן נדיר

איך שהזמן טסס..רק עכשיו אני שמתי לב שהימים חלפו להן כמו שניות בודדות.

טוב אז אני כבר חודש וקצת בצבא...עשיתי טירונות 01 של שבועיים וחצי בטכני (טוב כבר אפשר להבין שתקעו אותי בחיל אויר). ביום הראשון זה היה קצת מוזר וכן קצת הייתי בהלם מאיך שהתנהלו העיניינים..אבל מהר מאוד ניכנסים לזה ,טוב גם כי אין ברירה,וגם כי מתרגלים עם הזמן. למדנו ,הריצו אותנו דיי הרבה כשלא היה למפקדות מה לעשות איתנו..("יש לכן 60 שניות לגעת לא בעמוד ה1 לא בעמוד ה2 אלא בעמוד ה3 צאו" חחחח) ,אכלנו אוכל דווקא לא כזה רע..אפילו אפשר לראות כמה פינוקים..כמו שוקו,דני ועוגות (נכון עוגות חנק אבל תמיד בא מתוק בצבא,אז כבר לא משנה).

הלכנו עם נשקים,ישנו עם נשקים,למדנו עם נשקים..ואפילו לפעמים עם 2 (כשכמה בנות היו בגימילים ואנחנו כל המחלקה נדפקה לקחת את הנשקים ולהוסיף לכמה בנות את הנשק וכל פעם להתחלף, ממש טימטום!!!) .  הכרתי המון בנות..אבל כמובן התחברתי עם הבנות שבחדר שלי..חמודות רצח..עשינו מלא צחוקים..ממש התבאסנו כשפיצלו אותנו לקורוסים ובסיסים שונים (אבל מה לעשות זה חלק מהתהליך :(.

בשבירת דיסטנס היה הכי כיף...המפקדות כיאלו לקחו ושינו צורה ..חייכו,צחקו פשוט בנות אדם חח..ומה עוד שהן לא רחוקות מהגיל שלי..באותו יום ששיחררו אותנו קיבלנו את המנילות שמילינו בחזרה עם התשובה מה התפקיד שלי.. אני בחרתי "עובדת מעבדה כימית" נכון נשמע מפציף השם..אבל הכיי לא..אני כ"כ כ"כ רציתי משקית שליטה..ולא קיבלתי את זה בסוף. טוב בקטנה. בקיצור קיבלתי את התפקיד הזה. יום למחרת כבר הייתי צריכה להתייצב בתל-נוף ששם התנהל הקורס לבורנטיות. המקום פשוט ענקיי..יש שם בורגר -ראנץ',בית קפה, סטקייה..ואני בטוחה שעוד הרבה דברים שלא ידענו עליהם, אהבתי ממש ת'בסיס הזה..והאוכל שם היה מצויין! הבנות שהיו איתי בקורס היו איתי גם בטירונות, אבל לא הכרתי אותן הן היו במחלקה אחרת. התחברתי לכמה בנות ממש חמודות..עשינו מלא צחוקים בחדרים שלנו,בשיעורים, תקופה הזאת ממש היתה כיפית..וכמו שאומרים כל דבר צריך להסתיים (טוב כמעט כל דבר לא הכל) אז גם זה נגמר ושוב פיצלו אותנו כל אחת לבסיס אחר..ממש ממש התבאסנו!!! כי כ"כ התרגלנו כבר אחת לשניה, כל אחת והשיגעונות שלה, והצחוקים שלה..שפשוט לא רצינו להפרד...

טוב אז יצאתי בשדה דב, בסיס ממש קטן יחסית לתל נוף, קיבלתי קצת הלם...אבל בסדר עם הזמן אתרגל..מה שטוב זה שזה קרוב לנמל ז"א לים..ובקיץ אני יוכל ללכת..זה קרבו לתחנת אוטובוסים ,שמתי שאני מסיימת אני יוכל להסתובב חופשי בת"א והאיזור..ועוד יותר מעולה..אוטובוס 1 ואני אצל אחותי בבית :) בקיצור התלהבתי מהעיניין שזה בת"א וקרוב להכל!!..אבל ממש התבאסתי עם האנשים שאני עובדת איתם. קודם כל אני הבת היחידיה במעבדה המסכנה והקטנה שאני אעבוד בה..רק בגף יש בנות ומה הן כאלה מפחידות ואני לא מתנשאת או משהו אבל ממש ממש מכוערות.

והבנים שאיתם אני עובדת אמאל'ה כמו הבנים שהיו בבי"ס שמיד למדו בכיתה טיפולית..ככה הם ניראים..אחד עם פה ענקי ושיניים בולטות.,אחד מעוות בכלל..ואחד סתם מכוער..אבל מה מתייחסים אלי עד עכשיו דיי יפה..יושבים איתי צוחקים וכאלה..טוב מקווה להשתלב..אחד שעובד איתי במעבדה שהוא לדעתי ניראה דיי נורמאלי לעומת השאר (אגב רוסי..ואיי כמ הרוסים יש שמהה אלוהייים ודווקא אני שם..בע) הוא מעכו..והוא עשה איתי קלירנס כניסה לבסיס..ועזר לי הרבה..ונסעתי איתו בחזור הביתה..בקיצור הוא הכי נחמד ועוזר לי בהכל.

המפקד שלי ממה שאני הספקתי להכיר ממש אחלה..מתחשב וכאלה שאני די צפונית..באתי ביום חמישי לבסיס ב10 ושיחרר אותי ב11 וחצי.הייתי בעננים!!

אה ויש לי שם כבר חברה שהיתה איתי בטירונות ,אבל מחלקה אחרת..לא הכרתי אותה..חברה מהקורס הפגישה ביננו ביום הראשון השגענו לבסיס..כי שתינו חדשות שם אז הכרנו דרכה ועכשו אני בערך רק איתה מסתובבת..ומחפשות איך לנצל ת'זמן הפנוי שיהיה לנו.

אהה וגם שמתי עין כבר על איזה אחד שם..הוא פקיד במשרד הרישום,קיצור הוא ניראה טוב! והוא מהרצליה..אבל מה ניראה לי שהוא הומו..עדיין אנ ילא סגורה על זה...הוא בנאדם ממש טוב!! ביום הראשון שלי בבסיס הוא הלך איתי לחדר אוכל נתן לי מגש,צלחת,סכו"ם..והתיחס אלי ממש יפה..ומאז כל פעם שרואה אותי תמיד שואל "את מסתדרת ?!" חח וקורץ כזה..ואיי מממש חמודי!!!..ד"א יש לנו שם כ"כ הרבה הומאוים ולסביות...:/ פשוט חבללל!!

טוב זהו לבנתיםם לגבי הצבא וכאלה...

לגביי..השמנתי במצורה מחרידה לפניייייים..אני כבר לא יודעת איפה להחביא את כל עודפים הק"ג האלה שנוספו לי..אני פשוט חייבת חייבת לעשות עם עצמי משהוו.זה לא ילך ככהה!!! :( :( :(..

בשבוע שעבר..א' היה אצלי..ההורים נסעו מהבית, ואיכשהו העיניינים התגלגלו והוא בא אלי..היה ממש ממש כיף..לא נהנתי איתו ככה אף פעם, גם כשהיינו יחד זה לא היה ככה..דברים גם בקטנה התקדמו..פחדתי שיתקדמו יותר מידיי ואחרי זה הייתי מצטערת על זה..כי הרי אנחנו כלום..וסתם הייתי נפגעת..אבל על זה אני ממש לא מצטערת אנ ינהנתי ..מקווה שגם הוא וזהו. אף אחד לא חייב לאף אחד..(למרות שבתכלס לא הייתי מתנגדת שהיינו חייבים אחד לשני..אבל הוא לא סגור על עצמו ומחפש לא יודעת מה..אז שיהיה)..בנתיים חייה את הרגע.מקווה שזה ישתנה.