מאה אחוז אור

כן,

להיות מושעית על היום הראשון של הבצפר.

לישון שעתיים בלילה בלחץ.

לקבוע שיעור נהיגה ראשון סוף סוף.

ולבטל אותו.

לישון צהריים ולפספס את השיעור הראשון של ההיפ הופ.

ככה עבר עלי היום הראשון בי"ב.

ואיך זה מרגיש?

מצוין :)

בחיי, שנה אחרונה. זהו.

באמת שבחיים לא דמיינתי את עצמי מגיעה לי"ב, זה היה נראה לי כל כך רחוק תמיד.

כשהייתי בכיתה ז' ואפילו בח' וט' הסתכלתי על הי"בניקים והם נראו לי כאלה עצומים, כמו אנשי אוניברסיטה שכאלה. והיום אני אחת מהם, לא עצומה במיוחד וממש לא נראית באוניברסיטה.

זאת הולכת להיות ה-שנה. אני אומרת לכם :)

בהצלחה לנו.