ערב של קנוניות

ויותר מדי קפה אחר הצהריים שגרם לי לא להירדם

ולהגיע לכאן לבלוג הזה

ולפני כן לנבור בעבר שהספקתי לשכוח 

נדמה לי שהזיכרון יתעתע תמיד

דברים שהיו נמחקו לי כמעט כליל

אני אפילו לא בטוחה שיש טעם להיזכר בהם

פעם סבתא סיפרה על העבר וסבא שאל אותה מה הטעם לספר. מה את מספרת, נדמה לי שהוא אמר. 

האמת שההווה פשוט הרבה יותר טוב מהעבר

עכשיו נשאר לי להצליח לגייס את הפרודוקטיביות שבי כדי להתקדם קצת

ולנסות לנקות מחיי את הבהייה במדיה החברתית

תוהה אם לכתוב פוסט בבלוג נחשב פרודוקטיבי.

כנראה שכן. כי הכתיבה בכל זאת תמיד תהיה שם, כנראה. אולי מתישהו תלבש צורה של ממש. 

אולי עכשיו ארדם