עולם כל כך גדול בחוץ, ואני כל כך קטנה בפנים

ה' לוקח את הטובים ביותר,

זה נשמע מעודד מעט. לא רק, כמעט.

היא עברה מהיום למחרת בשמחה,

היה זה יום הולדתה.

ובשנייה אחת הכל התהפך,

משאית רעת לב חסמה את דרכה, ובשנייה "בום" היא התמוטטה.

ההורים הנהדרים שתמיד עזרו לכולם,

כבר הכינו את העוגה הטעימה,

הבית מקושט בצורה מדהימה,

המתנות כבר חיכו להיפתח;

זה לעולם לא יישכח.

פתאום כולם שקטו לעצמם, כי צלצול חד נשמע מהצד.

היו בטוחים שזאת ילדת המסיבה,

אך זאת הייתה משטרת הזוועה.

ההורים לא הבינו מה לא בסדר,

ומיד אמר להם את המקרה העצוב,

נהג המשאית הם אמרו, ברח, עלוב.

כולם בבית משמחה לצער רב,

שקטו בלב הסערה,

ורק קולה של האמא נשמע.

צווחות ויללות, זעקות של עזרה.

ואותה המשטרה בכלל לא ניחמה.

בעודה בוכה ונסערת, התמוטטה לתמיד ופגשה את ביתה.

ולא סתם הוא אומר,

שה' לוקח את הטובים ביותר.