Me and my messed up world

יו יש לי יומולדת, והתחלתי אותה בדרך הכי מגניבה שיש, ספונג'ה בפיצריה שאני עובד בה (למרות שפירגנו לי שם לכבוד היומולדת).

אבל אין כמו לברוח לשירותים ולענות לאנשים נחמדים שהתקשרו אליי ב12.

קיצור, אני חוקי, ועכשיו אנייכול לעשות הרבה דברים שעשיתי גם מקודם. רק שעכשיו לא יהיו לי נקיפות מצפון כל פעם שכשאני נכנס לפורנו "כן, אני בן 18 ומעלה". (מגיל 16 אני מחכה לגיל 18 כדי לומר את הבדיחה הגרועה הזאת XD)

טוב אין לי הרבה מה לומר חוץ מזה, עכשיו השעה 2 בלילה, ומחכה לי יום ארוך מחר.

הוא מתחיל במתכונת על הבוקר, שלא למדתי. ובחיי שאם לא היה לי מתכונת הייתי נשאר ער כל הלילה.

ומאוחר יותר... אני מתכוון לעשות דברים שעושים בימי הולדת וזה.

עריכה:

אוקיי היום הזה היה פשוט מושלם, נפגשתי עם האנשים הטובים במסעדה והיה אחלה, ואז כמו חבורה של קשוחים הלכנו לשחק מחבואים באיזה 2 בלילה.

ובהחלט תודה לילדה הכי מדהימה בעולם שבזכותה היומולדת שלי הייתה כלכך כיפית. (וגם כי היא קנתה לי מתנה כלכך שווה!)

ולכבוד היומודלת אפילו צבעו לי את החדר בכחול, ועכשיו סופסוף החדר שלי בהרבה יותר נומראלי.

שיר שאני בהחלט מקדיש ליומולדת שלי:

Elvenking - The Wanderer

מסנג'ר בגרסה חדשה, הפייסבוק בעיצוב חדש וגם האקספלורר בגרסה חדשה. ציינתי שאני שונא שינויים? למרות שהפעם כולם ממש הפתיעו, ופייסבוק בניגוד לשאר, לרעה. כאילו גאד נמאס לי לראות תוצאות של החברים שלי בשאלונים, ואז להתפתה לעשות אותם גם, מה שגורם לאפקט כדור שלג מטומטם.

עוד 9 ימים היומולדת שלי, ואני איהיה בן 18 חוקי, לא שאעשה משו שלא עשיתי לפני זה...

העבודה החדשה  בפיצריה הולכת ממש טוב, והשתלבתי די טוב שם, והגוף שלי מראה סימנים שהוא סופסוף התרגל לעבודה הזאת. (7 שעות לעמוד בלי לאכול ולחלק פיצות לערסים, זה לא צחוק). חוץת מהעובדה שאני דופק משמרות כמו מטורף, במקום ללכת לבצפר. השבוע לדוגמא, עשיתי 600 שקל יו. וזה לא כולל טיפים, שבד"כ אני מכניס לכיס במקום לשים בכוס של הטיפים, יכולים לפטר אותי על זה, אבל אני עובד בשביל כסף, לא בשביל למצוא חן בעיני הבוס שלי (שד"א עובד לי מצויין).

מצב הלימודים שלי די גרוע, תנ"ך ומתמטיקה פשוט לא הולכים לי. אבל זה מה שאמרתי גם לפני שנה ולפני שנתיים, ובסוף הכל הסתדר מצויין, אני פשוט לא רוצה לזלזל.

ליטל טסה לפולין, ככה שבימים האחרונים אני סובל מגעגועים אליה, ואתמול היה ממש נחמד לראות אותה במצלמת רשת. יחי הטכנולוגיה!

ההורים שלי סופסוף משתפים פעולה ברצונות שלי לעצב מחדש את החדר שלי. בהתחשב בעובדה שהחדר שלי זה החדר הכי מאולתר שמשמש גם כמחסן של הבית. והמטרה שלי זה להפוך את זה לחדר נורמאלי. למרות שהם לא מרשים לי לצבוע את הקירות בצבע כהה, ולא מסכימים לקנות לי מיטה חדשה, כי יש ליאת המיטה הכי מעפנה בעולם. אבל היי, אני ואמא שלי בקריזה של לעצב את החדר בדרך של פאנג שואיי, יחי סינים קטנים.

ד"א, לפני יומיים לבלוג שלי היה יומולדת 3, פאק הבלוג הזה איתי מגיל 14 מגניב, רק חבל שהוא מת בגיל כלכך מוקדם.

הייתי פה.

פורים השנה היה שולט ברמות. מכיוון שזה הפורים האחרון שלי בבצפר אני וחברים שלי החלטנו כן לעשות משהו. נכון שאת התחפושות עצמם אילתרנו שעתיים לפני שהלכנו לבצפר, אבל עדיין יצא מצויין.

ובבצפר כמו כל שנה ראינו אנשים, הצתלמנו, ישבנו, דיברנו, והלכנו לקניון, בקניון כרגיל היו אובר-אנשים-גרבג', או במילים אחרות ערסים וכל סוגיהם. אבל עדיין היה סבבה (H)

חוץ מהעובדה שכל הפורים הסתובבתי עם מכנסי נשים, ככה שהכל היה בולט ברמות קיצוניות. ולבשתי נעליים שהם שתי מידות מתחתיי.

באותו ערב אילתרו יציאה. וסמירנוף זה לא כזה מגניב כמו שכולם אומרים. אבל הכל למען החוויה.

והמשך הערב היה כלכך כיף, בלתי נשכח זה בטוח (וקלאסה ברמות קיצוניות P: )

למחרת הייתה לי המשמרת הראשונה שלי בקאסה דל פפה, 8 שעות בלי לשבת או לאכול זה בהחלט קשה, אבל ה150 שקל בהחלט שווים את זה, במיוחד כשאני מקבל את הכסף בסוף המשמרת. אני עוד אתרגל לעבודה הזאת.

היום הייתי כל היום בבית, השלמתי שעות שינה, ואקווה שמחר אעשה משהו, כי ללמוד לתנ"ך ממש אין לי כוח.

טוב זאת חופשת הפורים שלי, די מגניבה בכללי, הלכתי לזלול מלא שוקולדים שצצו פתאום במקרר.

איטס סבנטיז סטייל יו (למרות שאני עומד כאילו תקוע לי משהו בתחת)

נו החלטתי לעדכן ולהראות סימני חיים של הבלוג, למרות שגם כשאני מעדכן הוא גוסס.

מה שמצחיק, הנה הכניסות בחודשים האחרונים:

כן, בהתחשב בעובדה שזה רק ממשיך לרדת, כבר הרבה מאוד חודשים.

אה, ובשביל הפרוטוקול, היו לי בסביבות ה300 אנשי קשר ומחקתי את רובם, וכרגע יש לי בקושי 70, מה שדי נוח.

כי הבנתי שיאללה, חלק נכבד מהחיים שלי כבר נגמר, ועוד מעט אני מסיים בצפר ומתגייס לצבא, ומתחיל חלק חדש בחיים.

יום ראשון יש פורים, למרות שאינלי תחפושת, מה שממש עצוב, כי זאת שנה אחרונה בבצפר, אני לפחת מקווה שלא אבלה את היום הזה בבית.

בכללי אני בקושי לומד בבצפר, חוץ מיומיים עמוסים בשבוע אני לומד בסביבות השעתיים עד 4 שעות כל יום, אם בכלל.

למרות שמתמטיקה עדיין מדכא (וכל הנוסחאות על היד שלי יכולות להוכיח את זה).

בימים האחרונים הגעתי למסקנה שחוסר מעש פשוט משפיע עליי רע, מאוד. לכן החלטתי להתחיל לעבוד וללמוד נהיגה. שאת שניהם לפי התכנון אני מתחיל מחר (בטופס הירוק יצאתי פוזל XD).

ככה שאני מקווה שיהיה לי רישיון כמה שיותר מוקדם, כי בתוך שנת הלימודים זה כבר מאוחר מידי, לעזאזל.

האמפ, האלבום החדש של אלפנקינג ממש שולט, אני חורש עליו בלי סוף, ויוה לה אייריש סטייל.