לשכב על המיטה בשיא הלילה, ברקע יש גלגל"צ, ואני פשוט שוכב ושומע שירים שאף פעם לא אחשוב שאשמע, בלי שום דאגות, אני פשוט נותן למחשבות שלי לטייל, ואני מגיע לעומק הזכרונות שלי. נזכר בימים טובים, ימים רעים. חברים קרובים וחברים נשכחים. חושב על מה עברתי, מה אני עובר, וכמובן מה שאעבור, חושב על השינויים בחיים, מה איהיה בעוד 10 שנים, ומה הייתי לפני 5 שנים. אנשים ומקומות שליוו אותי לאורך כל-כך הרבה תקופות.
עוד מעט אני מתגייס, וחלק נכבד מהחיים שלי הולך להיגמר. אני פשוט רוצה ששום דבר לא ייעלם, ותמיד ישאר עמוק בזיכרון, כי זה הדבר היחידי שאני לוקח איתי לכל החיים.
סוגשל מצברוח נוסטלגי, ועד כמה פלצני שזה נשמע...
כנראה שאפשר לקרוא לזה עוד נקודת ציון בחיים שלי.
פיס אאוט.