(הקדמה: כאזה, כשכותבים פה,
אז יש כאזה "כותרת הקטע:" ושם כותבים את הכותרת P=
ו"הקטע" שזה הקטע עצמו. כאילו, איפה שאני כותבת עכשיו.
וחשבתי שזה כאילו בכוונה של "מה הקטע?". אז שימו לב להמשך :) )
מה הקטע?
הקטע הוא כאזה... שאני מרגישה שחברה שלי קצת מרגישה לא אהובה.
ולמרות שאני דורשת ממנה כל הזמן אהבה, ומעניקה לה המון אהבה. לא מספיק לה. סתם כי היא בכיינית :)
ת'אמת, כל החברות שלי כאלה, אבל יש אחת שבאמת יש לה אולי סיבה אמיתית למה.
אז בגלל שהיא לקוחה קבועה של הבלוג.
החלטתי שמגיע לה.
ולא רק זה.
הגעתי למסקנה חשובה
שאני ממש אוהבת אותה.
למרות שהיא מציקה, והיא אשכרה מקשיבה בשיעורי לשון, והיא לא ידועת איפה מציירים ביומן שלי ואיפה לא, שהיא לחוצה כל הזמן, ונורא נורא מתוקתקת, שהיא לא משהו בלהכין פשטידות (נו סתם נו.. :) ), שהיא עוד צריכה ללמוד עוד כמה דברים בסיסיים (כמו ללערבב סלט!!), שצריכה כבר חבר או גבר שילמד אותה כמה דברים חדשים....... ;) (למרות שהיא לא בדיוק לחוצה בקטע הזה), למרות שהיא החננה הכי גדולה בכיתה שלנו (ולא אני :( :( :(... ), למרות שהיא לעזאזל, לא יודעת להתלבש, שאשכרה שמה בגדים ש"נוחים לה", שהיא הדבר הכי לא נשי בקטע הזה בעולם (תראו מי מדברת :):):):) ), למרות שהיא הילדה הכי טיפשה בערך בעולם.
היא אחד היצורים הכי אהובים עלי שיש.
אני מצטערת כשאני כועסת הרבה.
אני מצטערת שאני רבה איתה מידי פעם.
אני מצטערת שאני פרפקציוניסטית מידי.
אני מצטערת שאת צריכה לסבול אותי (רק מידי פעם!!!!).
אבל אני אוהבת אותך המון.
ואין לי דרך יותר טובה להראות את זה.
מתמונות :)
תגידי "אני טיפשה". תראי איך זה מסתדר מצויין עם התמונה :) :
י'חתיכת ילדה מכוערת........
פורים 2005 .... ישן :)
ואת מעזה לומר שאת לא מקבלת תשומת לב?!?!
כפרה עליך :)...
ודבר אחרון....
אני מצטערת שאני מגרדת.
:)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
