החלטתי לקחת בסופו של דבר את הרעיון של פנצ'י (לינקוק ברשימות) ולעשות על התפתחות הפאקציזם מימי הרנסנס. אז החלטתי קצת לשדרג את זה ולהפוך את זה להתפתחות הפאקציזם מימי הביניים.

כמובן שאי אפשר לבסס על זה סיפור יותר מדיי מעניין, ולכן אתם מתבקשים לתת עוד רעיונות שיתווספו לסיפור עצמו, ונא לתת רעיונות כלליים בנוסח "חטיפת ראש הממשלה" ולא ממוקדים בנוסח "דני נחטף ע"י יוסי ונכנס לבור עמוק". אז הרי הפרק הראשון:

פרק א' - הפקאצה הראשונה

האביר סר איבלינג האנגלי שפשף ושייף את חרבו, למקרה שיגיע מישהו להתעמת איתו. איתו היה באותו היער האביר סר פרונאה הצרפתי.

"אני פשוט רוצה להתעמת עם מישהו," אמר איבלינג במליציות האופיינית לבני עמו.

"על הכלי שלי," אמר פרונאה, שלא יכל לומר את המילה "זין", כי היא עוד לא הומצאה.

"אני, כאילו, יכול להילחם איתך," נשמע קול ומבין העצים הופיע אביר בשריון ורוד עשוי עץ על סוס צבוע ורוד, "אבל, כאילו, בתנאי שזה יהיה קרב אופנתי."

"הוא אמר מילים כלשהן בין כל ה'כאילו' הזה, נכון פרונאה?" שאל איבלינג.

"על הכלי שלי, איבלינג," אמר פרונאה, שלא ידע בעצמו מה הוא עושה ביער עם הבריטי, "אבל נראה לי שהוא מעוניין להילחם מולך אם זה יהיה קרב אופנתי."

"אין בעיה," אמר איבלינג לאביר הורוד.

"כאילו, גדול," אמר האביר הורוד, וזרק מגב הסוס הורוד שק קטן.

"מה זה?" שאל איבלינג.

"על הכלי שלי," אמר פרונאה.

"לא דברתי אליך, פרונאה," אמר איבלינג.

"על הכלי שלי, איבלינג," אמר פרונאה.

"מה שכאילו יש בשק הזה זה כאילו הציוד האופנתי שלך," אמר האביר הורוד, "וזה כולל תלבושת."

"בסדר," אמר איבלינג והלך עם אל מאחורי העצים כדי להחליף בגדים.

"אי אפשר להילחם בשריון עץ, מקלות סיניים ומכסה של סיר פסטה," אמר איבלינג, שישב על גב הסוס שבינתיים כוסה בשטיח מלא עש.

"על הכלי שלי," אמר פרונאה, "אבל איך יש לך מכסה של סיר פסטה? מרקו פולו עוד לא נולד אפילו."

"אתה מוכן, כאילו, להילחם?" שאל האביר הורוד.

"מוכן," אמר איבלינג ונעמד עם סוס כמול סוסו של האביר הורוד. "תזניק אותנו, פרונאה."

"אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה, תשע..."

"מתי צריך לצאת?" שאל איבלינג.

"ב-200,302," אמר פרונאה, "עשר, אחת-עשרה, שתיים-עשרה..."

"סתום כבר," אמר איבלינג, "היכון, הכן, התקף!" והוא התחיל לרוץ עם סוסו.

"אוי, חבל," אמר האביר בורוד, "כאילו, לא התאפרתי," הוציא פודרה עם ראי והתחיל לאפר את קסדתו, תוך כדי הפלת המקלות הסיניים שלו לרצפה.

"מה אתה עושה?!" שאל איבלינג, שלא עצר, ואז סוסו החליק על המקלות הסיניים שהושלכו לרצפה.

"הפסדת," אמר פרונאה.

זה היה נכון.

הסוס החליק על המקלות הסיניים ונעצר בבת אחת, איבלינג עף משם כמו טיל ישר לתוך היער, שם הוא נחת בתוך עיירה קטנה של גנבי בגדים שהפשיטו את איבלינג המסכן, הוא התחיל לרוץ בעירום ביער עד שדוב התחיל לרדוף אחריו.

"פרונאה! אני הולך למות בעירום!" נשמע קולו של איבלינג מתוך היער.

"על הכלי שלי!" צעק לו חזרה פרונאה, ואז פנה לאביר הורוד, "מי אתה בעצם."

"אני, כאילו," אמר האביר והוריד את קסדתו, שם התגלה פרצוף של שחורדינית עם יותר מדיי סומק, "האבירה פקאצה."

זאת הייתה הפקאצה הראשונה, בפרקים הבאים תוכלו לדעת איך הן התפתחו ותגלו דברים כגון: מה התחיל את מלחמת העולם הראשונה, למה הטורקים איבדו את הארץ, למה היטלר באמת התאבד, למה קום המדינה התחיל במלחמה, ולמה נסראללה החליט לתקוף אותנו.