The gods will give

במובן מסוים התמסדתי..אין לי צורך מטורף לצאת ולבלות...
פעם בכמה זמן לשבת במקום נחמד עם אנשים..לנהל שיחה...
וואי אני מרגישה כל כך זקנה...
נפשית ופיזית עייפה...
עייפה מלנסות להוכיח לכולם הכול וכשאני מוכיחה...זה כבר לא מספיק...
מלומר לעצמי שהנה אחרי הפינה ההבאה..אחרי המטרה ההבאה זה יספיק..
מלחפש,לחפש...אחר אותו בן אדם שיאתגר ויגרום לי באמת להישאר...
אני מרגישה שאני כבר לא יכולה להפסיק לרוץ...
נאחוי...אני יודעת שאני תקועה במקום...
הצבתי לעצמי מטרות כל כך גבוהות....
ובשביל מה?
בשבילו..אני יודעת שזה בשבילו.. שיראה...שיוכל להתגאות בי.. כמו שאני..
כל כך גאה בו...

~הרהורים..קורה..~

---