העאאעעההה
עידו שלי אני אוהבת אותך!!
ואני מתגעגעת בטירוף!!!
אמא שלי משגעת אותי,
עושה לי חיים קשים עוד יותר!
אתם מכירים את זה שקשה לכם? אז אמא שלי באה ועושה לי קשה עוד יותר!
מה עושים????????? סובלים בשקט???? זאת אהבה?????
אני מפחדת לומר בכל רם..
אבל אני חושבת שאני לא אוהבת את אמא שלי...
אני כל הזמן מנסה לחשוב לעצמי.. מה יש בעידו שאני אוהבת אותו? מה הוא עושה שאני אוהבת אותו?
מה יש באבא שלי שאני אוהבת אותו?
מה יש באחים שלי?
זה שיש קשר דם-זה אומר שחייבת להיות אהבה?!
למה אני אוהבת את סבתא?
היא דואגת לי לגוף-אני צריכה טיפולי פיזוטרפיה והיא שילמה המון בשביל שאוכל ללכת..ופעם אחת לא אמרה לי שזה "יקר לה מידי" כי אני יקרה לה יותר.
היא לקחה אותי לאנגליה-ותמיד דאגה שאסתדר עם האוכל,עם הנסיעות,בערב כשיצאתי היא לא הלכה לישון..
תמיד כשאני באה אליה ומספרת לה מה קורה איתי היא תמיד מנסה לעזור,מציעה דברים..[היא השאילה לי את הטאבלט שלה שרק קיבלה!]
למה אני אוהבת את אחותי?
היא נוטה להזכיר לי שהיא אוהבת אותי בפייסבוק וכאלה.. ממ.. אני בררנית מידי או שזה מרגיש לי שזה לא מספיק?[אמיתי?!]
אני יודעת שאוכל תמיד לסמוך אליה..לאפר אותה,היא תאסוף אותי ממקומות..
בעצם..
אני לא יודעת אם אני אוהבת אותה ברמה שאני אוהבת את סבתא..
כנראה שזאת יותר אהבה בקטע שאנחנו לעולם לא ניפרד-אז צריך ללמוד להסתדר אחת עם השנייה..
למה אני אוהבת את אחי?
למה? לא יודעת תמיד הרגשתי שאני האחות הגדולה ואני צריכה לשמור אליו..
למה אני אוהבת את ברק? לא יודעת נו.. כמו עם אחותי..
למה אני אוהבת את אבא?
אני יודעת שתמיד אוכל לסמוך על המילה שלא.
"אבא אתה יכול לאסוף אותי מהרכבת? אני עכשיו פה" "אני מחכה כאן לאיזה פועל אוכל לאסוף אותך בדרך"
וזה באמת יקרה..
אנחנו נקבע שעה בבוקר שהוא ייקח אותי וזה ככה יהיה..
לפעמים באמצע היום הוא מתקשר לשאול לשלומי..וגם מנסה לעזור ולהבין..
למה אני אוהבת את אמא?
כי היא עושה כביסה?! דאמט..
כל מה שהיא עושה יוצא הפוך.
אמרה שתבוא לצילומים שלי-יום לפני לא הייתה מוכנה לסגור איתי פרטים-באותו יום בבוקר ביטלה.
שואלת לשלומי אבל זה לא באמת מעניין אותה "מאיה,מה קרה לך בעניים? טוב לכי!"
"*בוכה* אמא אני מתגעגעת לעידו!" *מימונה* "לא נורא זה יעבור לך בואי למטה" (אחותי:"לפחות חבר שלך דואג לך!"-זה קצת משפר את הצב רוח כי היא מזכירה לי שהוא חושב עלי גם..)
רשמה אותי לפסיכומטרי-למה אמא למה? אני עדיין בצבא אז נעשה לי את החיים קשים יותר? דאמט לא נגשת למבחן.
רוצה לעשות פרקט על כל המבית-החדר שלי בבלאגן אטומי-איך לעזאזל אני אשן?אלמד?אלך לצבא? החדר מלא באבק ופאק אני עייפה אחרי יום ארוך!
אבל מצידה "הפועל היה כן עד הדקה התשעים![היא תמיד מגזימה,בדוק זה לא קרה] ואני מותשת מעבודה!" כן? אז עשית הליכה עם חברה שלך שעה וחצי אבל היה קשה להשאיר את הפועל עוד חמש דק כדאי שיעזור לך להחזיר את החפצים למקומם!?
"אמא את יכולה לאסוף אותי מהרכבת עוד חצי שעה" "אין בעיה תתקשרי עשר דק לפני" "אמא אני עוד עשר דק מגיעה" "טוב אני באה" **מחכה לה חצי שעה!!!! לפעמים גם יותר!!**
לפעמים[תמיד] באמת.. הייתי מעדיפה שלא תעשה כלום מאשר שתעשה וזה יצא רע[כמו רוב הפעמים]
האם אני אוהבת אותה? אני חייבת לאהוב אותה כי היא אוהבת אותי? איזה אמא אוהבת שקל יותר להגיד"אני אוהבת אותך" מאשר באמת להראות את זה? והאם לא ניסיתי לדבר איתה? ברור שניסיתי! זה כמו לקיר.
"שתדעי שנפגעתי שהזמנת מלון לאילת כשאת יודעת שלא אוכל להגיע" "אוי ביג דיל!! תבואי אחרי! תפסיקי גם כן את והשטויות שלך"
"זה פוגע שאתם כל המשפחה הולכים למסעדה ולא אומרים לי" "זה היה ספונטי ואת היית עם עידו"-נכון הייתי עם עידו,וגם לא הייתי באה,כי אתם מעצבים ואיכסה לי בחברתכם!
אני רוצה להתחבא מתחת לפוך גדול מחובקת איתו..
למה אני אוהבת את עידו?
זה לפעם הבאה כי כבר יש לי דמעות בעניים ונמאס לי לבכות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ילדה בעלת בלוג..צהוב..
