במשיכת קולמוס

(נלקח מהאתר http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=637)

השיר "מעוז צור" הינו שיר קדום שנתקבל בכל קהילות ישראל, אשכנזים וספרדים. קבלה זו מעידה על מקורו הקדום מחד, ועל חשיבותו הרעיונית-אמונית מאידך, שזיכתה אותו להתקבל ברחבי בית ישראל.

על פי ראשי התיבות של בתי השיר מתחבר שמו של המשורר: מרדכי. וכמקובל בשירי הפייטנים נוסף בית אחרון בעל משמעות ברכה למשורר, שסימנו אותיות ח.ז.ק או האות ח' הפותחת את המילה "חזק". גם בשיר זה נוסף בית הפותח באות חי"ת: "חשוף זרוע קודשך".

התוכן הכללי של השיר עוסק בהגנה והצלה הנפלאה שמגן הבורא, בהשגחתו העליונה, על עמו האהוב- ישראל. הגנה זו מקבלת את ביטוייה המיוחדים בכל ארבעת הגלויות, הכוללים את תולדות ישראל על פי גישתם המיוחדת של חז"ל: מצרים, בבל, פרס, יון, ולאחרונה מלכות רומי הרשעה המיוחסת לאדום. על פי מנין זה מצרים איננה נחשבת כגלות בפני עצמה, אלא כשורש כל הגלויות כולם.

המשורר מחבר "מעוז צור" ייחד בית לכל גלות, ולהצלה המיוחדת לה. בית לאחד בית לאחד. הבית האחרון עוסק בהצלה העתידה שפרטיה ידועים לנו מדברי הנביאים, אך לא זכינו להתוודע אליהן במציאות.

א.
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי, לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ.
תִּכּוֹן בֵּית תְּפִילָתִי, וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ.
לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ, מִצָּר הַמְנַבֵּחַ.
אָז אֶגְמוֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר, חֲנוּכַּת הַמִּזְבֵּחַ.

מעוז צור ישועתי, לך נאה לשבח. "מעוז צור ישועתי" אלו כינויים המיוחסים לקב"ה, המשמש מגן, מחסה ומגדל עוז לעמו ישראל מפני גלי הזמן וכוחות הרשע המאיימים לבולעו.

המילים "לך נאה לשבח" באות להבליט את האמונה הבהירה שכל הישועות שנעשו במהלך הדורות על ידי גיבורי ישראל, ומסירותם הנפלאה, ינקו את כוחם מחסד ה'. על כן התודה הראויה היא לו, ואך ורק לו, ולא להם.

"תכון בית תפילתי", הכוונה ליום שבו יבנה המקדש בסיוע ההשגחה. צורת המילה "תכון" יש בה כדי ללמד על בנין המקדש המשותף, הן על ידנו והן על ידי הסיוע האלוהי. זאת כדי להימלט ממחלקות הראשונים- האם בית המקדש השלישי יבנה בידי אדם או על ידי ההשגחה האלוהית. על כן לא נאמר "תכין בית תפילתי" שכוונתו על הבורא בלבד, ולא נאמר "אכין" או "נכין" הרומזים על הבנין בידי האדם. הכינוי "בית תפילתי" מכוון לדברי הכתוב בספר ישעיה: "כי ביתי בית תפילה יקרא". פסוק זה מעיד שעיקר תפקידו של בית המקדש יהיה בעתיד כמקום תפילה, יותר ממקום לפולחן ועובדה.

לעת תכין מטבח, מצר מנבח. בנין בית המקדש הנזכר יבוא בעקבות הכנת המטבח (מלשון טבח והשמדה) לצר המנבח.
"צר המנבח" הוא כינוי לעמלק, שאיננו מסתפק בעוינותו לישראל אלא מוסיף דברי בלע כנגד אמונתם. דברי בלע אלו הנאמרים בעזות פנים מכונים בשם "נביחה" (-"המנבח"), כקולו של הכלב.
אז אגמור בשיר מזמור, חנוכת המזבח. מילים אלו מכוונות לאמירת הלל שלם, המכונה בדברי חז"ל במילים: "לגמור את ההלל".

"חנוכת המזבח" היא חנוכת בית המקדש כולו, המבטא את הכשרתו לעבודה כאשר מקריבים על מזבחו קרבנות. חנוכת המזבח שימשה כימי חג ומועד בזמן חנוכת המשכן, וייתכן שזהו הטעם גם לחנוכת חג החנוכה הנקרא כך, לא על שם נס המנורה אלא על חנוכת המזבח שנעשתה בזמן ההצלה ממלכות יון.

ב.
רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי, בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָה.
חַיַּי מֵרֲרוּ, בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה.
וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה, הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה.
חֵיל פַּרְעֹה, וְכֹל זַרְעוֹ, יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה.

ג.
דְּבִיר קֹדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי, וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי.
וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי, כִּי זָרִים עָבַדְתִּי.
וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי, כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי.
קֵץ בָּבֶל, זְרֻבָּבֶל, לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשָׁעְתִּי.

ד.
כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ, בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא.
וְנִהְיָתָה לּוֹ לְמוֹקֵשׁ, וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָּה.
רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵׂאתָ, וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ.
רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִיתָ.

ה.
יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי, אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים.
וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי, וְטִמְּאוּ כֹּל הַשְּׁמָנִּים.
וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים, נַעֲשָׂה נֵס לְשׁוֹשַׁנִּים.
בְּנֵי בִינָה, יְמֵי שְׁמוֹנָה, קָבְעוּ בְּשִׁיר וּרְנָנִים.

ו.
חֲשֹׂף זְרוֹעַ קֹדְשֶׁךָ, וְקָרֵב קֵץ הַיְּשׁוּעָה.
נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ, מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה.
כִּי אָרְכָה לָנוּ הַשָׁעָה, וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה.
דְּחֵה אַדְמוֹן, בְּצֵל צַלְמוֹן, הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה.

????????????????????

למה יצא שחור??????????

????????????????????