במשיכת קולמוס

כתבה שפורסמה בהארץ http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/737613.html הזכירה לי משהו ששמעתי לפני כמה זמן, וגרמה לי שוב לחשוב על הנושא של ניסויים בבעלי חיים.

מצד אחד, החשיבות של הניסויים האלה ברורה לי, ואני חושב שצריך להמשיך בהם. אולי לא נעים להגיד את זה אבל חייו של אדם חשובים יותר מחיי בעל חיים אחר. וברור לי שהאנשים מרשים לעצמם להגיד את זה כי הם המין השולט על כדור הארץ. אבל ככה זה עובד בעולמינו - חוק הג'ונגל.

מצד שני, מה ששמעתי לפני כמה זמן, הוא תגובה לטענה של מבצעי הניסויים כי הם בוחרים לניסויים את החיות שרוב הסיכויים שהם ימותו בכל מקרה בזמן הקרוב. והתגובה הייתה שגם לדרך שבה מתים יש משמעות. אני מאמין שלו האנשים היו יכולים לבחור דרך למות, היו מעדיפים שזה יגמר ברגע אחד, וללא סבל מתמשך. למרות שאחרי שזה נגמר, לאף אחד זה כבר לא משנה מה היה, כי הסובל כבר לא סובל ולא זוכר שהוא סבל. כך גם לגבי בעלי החיים. רק שהם פחות חשובים בשבילינו.

נראה לי שזה ברור לכולם, וגם למבצעי הניסויים, שמה שנעשה לחיות האלו זה לא אתי במידה רבה, אבל בסופו של פוסט, הטיעון הרציונלי גובר על הטיעון הרגשי.