הממ, אז הגעתי לאנגליה בשלישי בלילה. היו עיכובים השדה תעופה, ובסוף לקחתי מונית לדירה. הדירה הייתה בצפון לונדון, איזור הנדון.
את רוב היום העברתי בלישון ובלדבר עם החבר'ה שהיו איתי בדירה. היה בחור אחד נורא חביב בשם ברק שיש לו איזה תואר במתמטיקה או משהו, והוא כל הזמן נוסע ומטייל וכל שנייה יש לו איזה סיפור על משהו שקרה באקוודור. הוא גם מטורף של קונספירציות, והוא בילה בערך שעה בלהסביר לי ולעוד בחורה בשם סיוון איך האמריקאים בעצם אלה שתכננו את הפיגוע במגדלי התאומים.
בכל מקרה, אז יש איתי מישהי בשם סיוון. היא הגיעה אתמול אחה"צ אחרי שהיא עזבה איזו חברה אחרת שהיא עבדה בה.
היום בבוקר העבירו אותי ואת סיוון לדירה חדשה שקרובה לקניונים שבהם נעשה את ההתלמדות שלנו, שכנראה תתחיל רק ביום שני, אבל זה עוד לא בטוח.
הדירה שהיינו בה בצפון לונדון הייתה חביבה, אבל די מסכנה, ועכשיו אני בדירה שהיא פשוט מדהימה. ויפה. יש אפילו אח יפה כזאת, מלבנים.
חוץ מכמה הודעות בפייסבוק לגבי מספר הפלאפון החדש שלי, לא ממש יצא לי לתקשר עם האנשים מהארץ, בעיקר כי לא כל כך היה לי זמן.
לפני איזה שעה חזרתי מהסופר אחרי בערך נצח שלקח לי למצוא ממרח חמאה טבעוני. יש כאן איזה 5 סוגים שונים של חלב סויה, אז החלטתי שאני אנסה אותם אחד-אחד. עוד לא ניסיתי את מה שקניתי, אבל אני יכולה רק לקוות לטוב.
עברו איתנו היום על כל הצעצועים שהחברה מוכרת, ודי כיף להתעסק איתם. אני וסיוון כרגע מנסות להטיס את המסוקים בצורה שלפחות נראית יחסית סבירה. למרות שלא כל כך הולך לנו. אבל נראה לי שאנחנו משתפרות.
יש איתנו גם איזה בחור רומני אחד בשם אלכס, והוא נורא חמוד וחביב, וישבנו איתו עכשיו איזה חצי שעה ודיברנו על מלחמות, ועל זה שהוא לא חושב שיהיו עוד כאלה.
לפי מה שזה נראה כרגע, השעות עבודה הן ממש ארוכות, אבל לפחות העבודה יחסית כיפית. להטיס מסוקים כל היום וכל זה.
אני מתגעגעת לאנשים מהארץ.