אני ושיר הולכות שבוע הבא להופעה של איפה הילד, ובגלל שבתכל'ס לא הקשבתי למוזיקה שלהם מאז כיתה ט', החלטתי להתרענן. חשבתי להתחיל עם הדיסק הראשון, אבל אני יותר אוהבת את השני ואת השלישי איבדתי באורח מסתורי.
עם כמה שחשבתי שהמילים שלו קלישאתיות ולא ממש מוצלחות עכשיו כשהקשבתי לו, השיר "אהובה הקטנה" עדיין פוגע חזק. זאת אומרת, הוא פוגע חזק בדיוק באותו חלק שהוא פגע בכיתה ט', מה שגרם לי להרגיש שוב כמו שהרגשתי אז, אבל בקטע נוסטלגי. נזכרתי בזה שירדתי במדרגות שליד השירותים בבי"ס שלי, ונחנקתי מהשורה על החיבוק.
את הדיסק הרביעי בכלל לא קניתי כי עד שסיימתי להקשיב לשלושה הראשונים, כבר עבר לי הקטע עם מוזיקה ישראלית.
הלוואי והיה לי חשק לכתוב כאן כל הזמן. כאילו, אני כל שנייה חושבת על משהו אחר לכתוב בבלוג ולפעמים גם מתנסחים לי כבר פוסטים שלמים, והם כולם גם ממש שנונים ועמוקים ומעניינים וpoignant בדיוק במידה הנכונה.
וברגע שאני מסתכלת על הסימנייה של ישראבלוג פשוט הולך לי החשק. אני כבר לא בטוחה עד כמה אני יודעת לכתוב כמו שצריך, אבל אני בטח מדברת מעולה. אולי אני פשוט אעשה פודקאסטים.
התחלתי לעבוד בבית קפה בשדרות ממילא בירושלים. זה מקום סופר-דופר יוקרתי שעיקר הקהל שלו הם דוסים, אנשים עשירים, אמריקאים, תיירים ואנשים שמשלבים את כל התכונות האלה ביחד. לבית קפה קוראים קפה גרג, שיש אותו בערך בכל הארץ חוץ מבירושלים, ובשבועיים הראשונים שהוא נפתח היה שלט פרסום שלו בגודל 300 מ"ר בכניסה לעיר. אני ברמנית שם. בדיוק למדתי איך לעשות ציור של עלה עם לב בחלב של הקפה.
כמעט כל מה שאני עושה זה לעבוד ולישון. קצת הזנחתי את כל שאר החיים שלי.
אבל אני נורא אוהבת את העבודה. חוץ מזה שאני נהנית להכין קפה, כולם שם פשוט חמודים. באמת, שזה לא סביר, וגם לא חשבתי שזה אפשרי סטטיסטית שיהיה ריכוז כל כך גדול של אנשים חמודים במקום אחד, אבל זה ככה.
הייתי אתמול בכנס עולמות. לצערי, כמו עם אייקון, הגעתי רק ל3 שעות האחרונות של הכנס כי הייתי צריכה לעבוד, אבל היה כל כך פאקינג כיף. דיברתי עם מלא גיקים אקראיים, גם ישנים וגם חדשים. הלכתי להרצאה ממש חמודה על דוקטור הו והתווכחתי עם המרצות תוך כדי. התבאסתי על זה שלא יכולתי להגיע מוקדם יותר. באמת שפספסתי את רוב הכיף.
אני לא מסוגלת להסביר כמה שאני אוהבת את הסדרה Glee. היא גורמת לי להרגיש כאילו אני לועסת מסטיק בטעם דובדבן כל הזמן.
הלוואי וכל החברים שלי היו משתמשים בטוויטר, כי אז הם היו מבינים האשטאגס. אני גם רוצה ללמוד נורווגית וצרפתית וספרדית ולתרגם דברים ולעבוד באו"ם. #שאיפות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
