טוב, אז אני בבית כבר כמעט שבועיים. בינתיים נפגשתי עם אביב, נדב, נועה, דניאל, נגה, אורי וסיון. אני מחכה שרוני ועדן ייצאו מהשנת שירות\צבא.
כשנפגשתי עם נועה ודניאל בעיר לפני בערך שבוע, הלכנו לשבת לשתות קפה בקפה בצלאל. כשנכנסנו לשאול אם יש להם קפה עם חלב סויה, שמתי לב שהמלצרית ממש מוכרת לי. אז במקום ללכת ולשאול אותה למה היא מוכרת לי, או לחילופין, להתעלם מהעניין לחלוטין, פשוט עמדתי ובהיתי בה עד שהיא עברה לידי, ואז לה נהייה מבט של "היי-זאתי-בוהה-בי-והיא-נראית-לי-ממש-מוכרת-בצורה-משונה", ואז המבט הזה הפך ל "אומייגאד-אני-מזהה-אותך!". לי עדיין לא היה מושג מי היא. ואז היא שאלה אותי אם בסוף נשארתי לכל התקופה ואם עבדתי והרווחתי כסף. הנהנתי בהלם כשפתאום קלטתי - פגשתי את הבחורה הזאת בלונדון לפני 5 חודשים, כשהיא ישנה בחדר שלי בדירת עובדים בדנבר (החברה שבה עבדתי באותו זמן) לשני לילות ואחרי זה לא ראיתי אותה יותר. ועכשיו ראיתי אותה שוב.
ישראל נורא קטנה.
יש לי פלאפון חדש. משהו כמו 4 ימים אחרי שחזרתי, הלכתי עם אבא שלי לחנות של אורנג' בגבעת שאול כדי לקנות את אותו פלאפון. כשנכנסתי לחנות היה לי פשוט רגע משונה בטירוף שבו פתאום קלטתי "היי, כולם כאן מסביב מדברים עברית!". עדיין לא לגמרי התרגלתי לזה. היום הייתי בבנק, ולרגע אחד המוח שלי לא הבין מה הפקידה אומרת לי, כי ציפיתי לאנגלית.
אוקיי, ממש ממש ממש התמכרתי לאלבום Pomegranate של Astronautalis. ברצינות, אני לא מצליחה להפסיק להקשיב לו. הוא פשוט כל כך אדיר. וזה כזה שילוב מגניב של סגנונות, לא יצא לי לשמוע הרבה דברים כאלה.
הנה שני השירים האהובים עליי (כרגע) מהאלבום:
אוף, ממש בא לי ללכת להופעה שלו עכשיו.
ואני מנסה ללמוד את המילים לחלק מהשירים, אבל זה ממש קשה, כי הוא ראפר, אז גם יש הרבה מילים וגם צריך להגיד אותן ממש מהר ואני פשוט לא בנוייה לזה.
את החלק הגדול של השבועיים האחרונים ביליתי בלשכב במיטה ואו לישון, או לראות סדרות טלוויזיה. זה מרגיש ממש טוב, אבל זה עוד מעט יימאס לי ואני חייבת למצוא עבודה. ברצינות, אני מרגישה ממש עלובה כרגע. דיברתי על זה אתמול עם אביב, שהגעתי לשיא שלי עם כל האנגליה-קנדה-ניו-יורק, ועכשיו אני פשוט דועכת לאיטי.
אלו הם חיי.
הזמנתי את הפוסטר של טיגן ושרה עם התאריכים של הסיבוב הופעות שהייתי בו, סוף סוף, אחרי שהן העלו אותו למכירה באתר שלהן והורידו לי את החסימה מהכרטיסי אשראי. יאי!
כשחזרתי הביתה ונכנסתי לחדר, הדבר הראשון ששמתי לב אליו זה שחסרים DVDים מהאוסף שלי. אחרי כמה צעקות מהירות על אחותי, רובם חזרו אליי, אבל עדיין לא יודעת לאן נעלם הDVD של מעודדות צמודות, ואני פאקינג משתגעת מזה, כי זה סרט גאוני.
.
ספרתי, ומסתבר שיש לי רק 11 DVDים של סרטי לסביות. זה ממש מאכזב, אני צריכה לעבוד על החלק הזה באוסף שלי. הבעיה היא שיש רק מספר ממש קטן של סרטי לסביות שהוא לא מדכא לחלוטין. sigh.
טיגן ושרה הודיעו על סיבוב הופעות באוסטרליה שהן עושות במאי. אני ממש רוצה לנסוע לפחות לאחת מההופעות, אבל כרגע לא נראה שזה עומד לקרות, כי לחלוטין אין לי כסף.
I know it's hopeless,
hell ain't big enough to hold us back,
come on let's pick a fight,
we hunt for trouble tonight.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
