התכוונתי לכתוב עוד פוסט לחודש הקודם, אבל הייתי מדוכדכת ודחיתי את זה, והנה אנחנו היום, ב1 לאוגוסט.
לפני שבוע וקצת הייתה ההופעה של קאקי קינג ותמר אייזנמן וזו הייתה אחת ההופעות היותר נהדרות ומגניבות שהייתי בהן בחיי. הסט של קאקי קינג היה קצת מאכזב כי היא ביצעה רק איזה 7-8 שירים ורובם היו סולו כי הלהקה שלה לא באה איתה. אבל אז היא עשתה ג'אם של איזה חצי שעה עם הלהקה של תמר אייזנמן, ותמר אייזנמן עצמה הייתה מדהימה בצורה שאני לא רגילה אליה מאמנים ישראלים. קאקי גם דיברה עם הקהל ואמרה כל מיני דברים חמודים ומשעשעים והדביקה לעצמה את הציפורן על הבמה והייתה פשוט מקסימה בכל כך הרבה דרכים ואני סוג-של מאוהבת בה.
אחרי ההופעה הלכנו לצד של הבמה וקאקי פשוט ישבה שם ודיברה עם מעריצים. אז הלכנו לדבר איתה ושאלתי אותה כל מיני דברים שחשבתי עליהם בזמן ההופעה (למה דן וג'ורדן לא באו איתה (אלה הלהקה שלה), כמה זמן היא תהיה בישראל, האם היא באה לירושלים וכו'), וגם דיברתי איתה קצת על An Horse ועל כמה שהם חמודים כי היא זיהתה שלבשתי חולצה שלהם.
אז הצטלמתי איתה והיא חתמה לי על הסט ליסט וצילמתי את נועם איתה ואז התכוונו ללכת, רק שאז כל מיני אנשים אקראיים ביקשו שאני אצלם אותם איתה ונשארנו שם עוד ואז התחלתי למלמל כל מיני דברים מביכים ואוקוורד-יים, ובשלב מסויים אמרתי משהו על הטרדה מינית והיא הסתכלה עליי מוזר ומלמלתי עוד משהו לנועם והלכנו משם.
בהופעה פגשתי סוף סוף את שיר ואחותה הדר, שהיו חביבות לחלוטין והיה ממש נחמד איתן.
בערך שעה לפני ההופעה היה איזה קטע שאני ודניאל הלכנו ברחוב בתל אביב ואז מרוב התרגשות מההופעה התחבקנו והתחלנו לדלג (בעודנו מחובקים!) ולצווח. ואז אביב אמר לנו שאנחנו ממש הומואים וזה היה נכון.
היום הולדת שלי עבר ממש טוב. שרה הביכה אותי בעבודה, ומלא אנשים התקשרו אליי ושלחו הודעות ואז בערב ישבנו איזה 10 אנשים בסטארדאסט ושתינו והיה כיף ואבי (הבעלים של הסטארדאסט) הביא לנו בקבוק שמפניה (וכשאני אומרת שמפניה אני מתכוונת ליין מוגז שעולה 40 שקל) על חשבונו, והיה קלישאתי וחמוד וממש נהניתי ותמיד רציתי יום הולדת כזה.
רק חבל לי שרוני לא הייתה.
בבוקר רוני התקשרה אליי כשעוד הייתי בעבודה ואמרה לי מזל טוב ואז היינו עצובות שאנחנו לא יכולות לחבק אחת את השנייה, אז רוני הציעה שנחבק את עצמנו ונעמיד פנים שהשנייה שם כמו שעשינו כשהייתי באנגליה, ואז אמרתי לה שאני בעבודה ושאם כבר חושבים שם שאני ממש משונה אז זה לא עומד לעזור. אבל אחרי כמה דקות לא היה לידי אף אחד אז עשינו את זה בכל מקרה.
זה גרם לי להרגשה חמימה.
שרה לא באה איתנו להופעה של קאקי קינג ביום שני. היא הייתה אמורה לבוא, ואפילו קנתה כרטיס, אבל בסוף נרדמה מאוחר ולא התעוררה להופעה. באמצע ההופעה קיבלתי ממנה הודעה שהיא בכל זאת מגיעה לתל אביב.
מסתבר שהיא איכשהו פשוט נגררה עם חברה אחרת שלנו עד להרצליה כדי שהחברה תזדיין עם איזה בחור. הבחור הבריז. ואז הן הלכו לאיבוד בת"א. ואז מצאנו אותן, הלכנו לאיבוד על רוטשילד בעודנו מנסים למצוא את האשמורת, וויתרנו ונסענו חזרה לירושלים.
Fun.
ביום שני אני ואביב התכוונו ללכת לאיזה קריוקי בתקליט (הפאב שמתחת לדירה שלי, שהוא בעצם הגרסה היומרנית והמעצבנת של הסטארדאסט), אבל בערך חצי שעה לפני שיצאנו, קאקי כתבה את הטוויט הזה:
Tel Aviv! Come to Levontin 7 at 11:00 pm where for the first time I will actually be playing with pink noise.
אז לקחנו את האוטו, נסענו למודיעין לאסוף את דניאל, ונסענו לתל אביב.
קאקי עלתה לנגן איזה שיר אחד עם הלהקה,
ואחרי זה פשוט עמדה ליד הבר ודיברה עם תמר אייזנמן, ואנחנו התווכחנו אחד עם השני מי ייגש אליהן. בסוף אביב ודניאל החליטו שהם חייבים תמונה איתה (הם לא הצטלמו ביום שישי) והפרענו להן בשיחה.
דניאל: Uh, hey, can I have a picture with you?
קאקי: Sure! (מסתובבת אליי, כי אני הייתי עם המצלמה) Hey, it's you!
אני: Yeah...
...
אני: Holy crap, you are so short.
*קאקי בוהה בי במבט שלא מבין למה לעזאזל אמרתי את זה הרגע*
אני: Okay, let's take the damn picture.
דניאל מצטלם איתה.
אביב מצטלם איתה ועם תמר.
אביב הוא בגובה מטר שמונים-ומשהו, הן איזה 1.55 מטר. הן הגיעו לו לפטמות. אבל אז הוא התכופף קצת והן קפצו קצת, וקאקי מעכה לו את הצורה כשהיא חיבקה אותו.
כולם אומרים לה תודה והולכים.
אני: Thanks! And sorry for being so awkward.
קאקי: Oh, I'm used to it!
טוב, זו הייתה חוויה סופר-שנונה!
גם בהופעה הזאת פגשנו את שיר והדר, ואח"כ הלכנו איתן לאכול ודיברנו על טיגן ושרה והיה כיף.
היה לילה מוצלח.
אז היו כמה ימים די מדכאים שבהם אני ושרה רבנו וחווינו משבר והיה מבאס ואין לי כוח להיכנס לזה.
רנרד חזרה לגור בירושלים! יאיייי! *מחבקת את עצמי* (רנרד היא בעצם רוני)
היי, בואו תקראו את הפוסט המוצלח למדי שדניאל כתב על ירושלים לבלוג ההולך-ומתדרדר של עכברתול: http://underground02.com/2010/07/פוסט-אורח-ירושלים/
ביום חמישי היה מצעד הגאווה בירושלים. כבר 5 שנים שלא הגעתי למצעד בתל אביב, אבל לא פספסתי אפילו מצעד אחד בירושלים מאז 2005. היה ממש מעניין וטוב, וסוף סוף היה מסלול צעידה אמיתי, מגן העצמאות לגן הוורדים (איפה שהכנסת) ולא איזה זיפת מבאס של קילומטר מגן הפעמון לגן העצמאות או להיפך. ראיתי שם המון אנשים שאני מכירה, אבל לא מספיק כדי לדבר איתם. היו המון המון לסביות שוות ולא עשיתי דבר בנדון.
הייתה מחאת-נגד של כל מיני דוסים בכיכר פריז, אבל לא באמת התייחסנו אליהם.
אני ממש דלוקה על הבוסית של שרה. היא פשוט סקסית ברמות בלתי-אנושיות. אנחנו כל הזמן צוחקים שהיא מזיעה סקס אפיל, ובתכל'ס זה נכון.
היא כל כך כל כך שווה.
לי ולשרה יש תכנית.