טוב, אז בכמה שבועות האחרונים קרו כל מיני עניינים.
שרה ונועה, השותפות שלי לדירה, רבות כל הזמן על דברים קטנוניים שהופכים לדברים גדולים. בסופו של דבר נועה כבר השרתה בדירה פשוט אווירה של רצח, ואני ושרה כבר לא סבלנו את זה. שרה הגיעה למסקנה שהאישיות של נועה די ריקנית.
וזה די נכון.
ואז אמרתי את זה לנועה.
לנועה נמאס, והיא עזבה את הדירה.
דניאל עבר במקומה לשבוע ניסיון, אבל אז הוא החליט שהוא עוד לא מוכן לעזוב את ההורים, וכרגע אני ושרה נשארנו בעצמנו. סוג-של השלמנו עם נועה, אבל זה כן מרגיש כמו העמדת פנים ולא באמת.
כנראה שעומד להיכנס אלינו שותף חדש, שיהיה כאן רק חלק יחסית קטן מהזמן.
אבל באופן כללי אני ושרה מעדיפות כבר להיות לבד.
את הימים האחרונים אני ושרה העברנו בלעבוד-לישון-לראות סרטי לסביות-לשתות-לנסות לפתור את הבעיות הפסיכולוגיות של שרה.
והיום הגענו למסקנה שאנחנו לא עושות כלום. אז החלטנו לסדר את המנורה בסלון.
ועכשיו אנחנו שוב לא באמת עושות משהו.
אני ושרה הולכות הערב לערב דראג בקצה (פאב\מועדון בירושלים) עם אביב והאקס שלו.
עברתי את השלב הראשון של הראיון לשירות לאומי בבית הפתוח. אני ממש ממש מקווה שאני אוכל לעשות שם את השירות שלי. אמורים לקבוע לי ראיון שני מתישהו לשבוע הבא, והראיון הראשון היה ממש כיף כי התחלנו לדבר על Glee וליידי גאגא וכל זה, ופאק, אני כל כך אוהבת הומואים.
בזמן האחרון נמאס לי מבירה. זה ממש מבאס.
ובקרוב: רגעי השיא של שרה כאדם מפגר!
אני יודעת שאתם מחכים לזה בקוצר רוח ובכיליון עיניים ובקושי מצליחים להכיל את כל ההתרגשות שמבעבעת בכם כמו שמים רותחים מבעבעים בסיר, או כל מטאפורה אחרת!
.
You Motherfuckers, you'll sing someday.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
