טוב, אז קרו בשבועיים האחרונים די הרבה דברים. נתחיל מהקטן לגדול.
הקטן:
אני ודניאל התחלנו הרכב מוזיקלי. הוא על החליל ואני על גיטרה ושירה. בינתיים זה יוצא ממש מעניין. כבר הספקנו לעבוד על קאברים מגניבים לSunday Morning ו-Waiting for The Man של הוולווט אנדרגראונד, אילתרנו קאבר לMad World שיצא ממש טוב, גם עבדנו על איזה שיר של ג'וי דיוויז'ן, ואני גם רוצה לעשות את פוקר פייס.
גם עשינו כמה אילתורים שנשמעים ממש טוב.
כנראה ששבוע הבא נצא לנגן קצת ברחוב ונראה איך הולך.
הבינוני:
נפגשתי עם העמותת שירות לאומי שלי, ולפני שהספקתי להגיד להם "אני רוצה לעשות שירות לאומי עם הומואים", הם הפנו אותי לאיזו אגודה מגניבה של צדק\אקטיביזם חברתי של חבורת רבנים מטורפים שהם שמאלנים אנרכיסטים. קיצור, הרכזת התנדבות בשלומית קלטה אותי מה-זה טוב. (ברצינות, כאילו.)
הגדול:
עברתי דירה.
לפני בערך שבועיים שתי חברות שלי התחילו לחפש דירה במרכז העיר בירושלים, והתעצבנו מזה שאין להן כסף והן צריכות למצוא עוד שותפ\ה כי דניאל החליט שהוא עוד לא מוכן לפרוס את כנפיו.
אז אמרתי להן: "יאללה, מתאים לי", והתחלנו לחפש דירות.
בסוף מצאנו דירה סופר-מגניבה במרכז העיר (של ירושלים), שני מטר מהעבודות של שרה ונועה (השותפות, ששתיהן עובדות בפאבים בעיר). שרה היא חתיכת ג'ינג'ית מטורפת שיש לה כישרון מיוחד להיפצע (רק השבוע נכנס לה מדף לראש, כיבו עליה סיגריה, היא דפקה את הבוהן בעודה הולכת על רצפה ישרה, והיא נקעה את הקרסול. אני מחכה בקוצר רוח לראות מה יקרה לה שבוע הבא.) ונועה היא האקסית שלי.
אז קיצור עברנו לאיזה בית ערבי ישן שרק מחכה להפוך על ידינו למאורת סמים והתחנגלות.
משהו בנזונה.
ועכשיו אנחנו פשוט יושבות בבית מלא. בעיקר על המרפסת ושומעות תקליטים, כי יש לנו פטיפון, אבל אין לנו משהו שמנגן דיסקים. שיהיה.
הו, החיים בבוהמה!