אני חושב שזה הולך להיות פוסט חופר. נראה..

אוקי קודם כל היה לי טיול חומה ומגדל מה אני יכול להגיד עליו בנקודות?

• הוא היה טיול מגבש, מהנה, מאתגר, מעייף, מצחיק, מלמד, ומוצלח.
• קיבלנו בטיול הזה את חוברת זוּ שבה כתבנו כל מיני התחנפויות וקלישאות על קבוצתנו
• הכרתי כמה חברים לקבוצה יותר טוב, וגם דיברתי הרבה עם יעל, מה שגם משמח וגם מבעס, כי היא מדריכה ממש נחמדה ומגניבה, והכרתי את ההתנהגות החביבה נקרא לזה ככה, והפעולה הבאה שלי היא איתה זה פעולת סיום /:
• הקבוצה השתפקה בהתנהגות שלה
• היתה לנו שתפתה, שזה כל מיני פעילויות אחת אחרי השניה
• האוכל היה מצוין. רספקט לקבוצה ובעיקר לצוות אוכל
• החליטו בטיול הזה שאני מקולקל. בסוף הבנתי שזה בצחוק.
• באחת מהארוכות הצהריים, התנחלנו באותו מקום שעה וחצי ובזמן הזה היו המון צחוקים. צחקנו על צחוקים של חברים מהקבוצה
• גיליתי איך צחקנו עלי בערב פרידה
• אני חופר. יובל, שתוק!

גיליתי על עצמי משהו מעניין. אני בנאדם מאוד קנאי. אחת הדוגמאות הטובות לזה שכל פעם כשאני בטיול ומישהו מביא גיטרה אהמשאקאהמ( או אנשים אחרים)

ומנגן בה, זה מין נותן תחושה של למה לא לחזור, ואז אני חוזר ומנגן אקורדים של כמה שירים, או מנסה ללמוד סולואים אהובים.. אבל בזה זה נגמר.

אבל אין לכם מושג כמה אני רוצה להתאמן כל יום, שעה- שעה וחצי, וזה כזה מבעס שאני תמיד דוחה את הדברים.

בטח יכתבו לי תגובות בסגנון "אם תרצה אין זו אגדה" וכל מיני פתגמים חכמים אחרים, אבל זה מאוד קשה להסביר

חשבתי לעבור למורה,ללמוד ברצינות, אבל השאלה אם זה מה שיגרום לי להתאמן את השעה- שעה וחצי. כן, צרות של עשירים מה שנקרא. יכול להיות.

תכלו לעזור לי? מה אתם חושבים? כדאי לי ללמוד אצל מורה, זה שווה את זה? או שאתם חושבים שאני יכול ללמד את עצמי לבד..? ואם אני לא אתמיד? איך אפשר לגרום לעצמי להתאמן?