ושוב אני נפגש
עם רגע של עצבות
בפינה חשוכה
אומד את הגבול
חושב על דברים בקצב חדש
אני מריץ מחשבות
מנסה עוד דף
ושוב אני נפגש עם רגע של בדידות
מרגיש בכל הכוח, מהי תמימות
חושב על ההוא שם למעלה
שיודע דברים
ובנו כל הזמן משחק בחוטים

אז איך זה בסוף שכולנו נפגשים
עם אותן ההבעות ואותם הריגושים
בבית הבובות הקטן של אלוהים

ואיך אני נזרק חזק אל הקירות
נופל אל תוך עצמי
כבר לא יכול לראות
מאבד את התחושה
האם עכשיו את מרגישה
מה זה נקרא להיות לבד, להיות לבד

אז איך זה בסוף שכולנו נפגשים
עם אותן ההבעות ואותם הריגושים
בבית הבובות הקטן של אלוהים
שוב אני לא יכול לראות

אז איך אני נזרק בכוח אל המיטה
האור הופך שחור
הכל פה השתנה
נמאס לי לצעוד
לאזניים אטומות
שוב אני לא יכול לראות, לא יכול לראות

אז איך זה בסוף שכולנו נפגשים
עם אותן ההבעות ואותם הריגושים
בבית הבובות הקטן של אלוהים
שוב אני לא יכול לראות

שוב אני לא יכול לראות
שוב אני לא יכול לראות
לא יכול לראות
לא יכול לראות
שוב אני לא יכול לראות
שוב אני לא יכול לראות
לא יכול לראות...

שוב זה לא יכול להיות
לא זה לא יכול להיות
לא יכול להיות
לא יכול להיות...

פשוט שיר יפה, אני אוהב את איך שהם מעבירים את השיר..

ואי. אני מושפע. הכל בגללך אור!