אין מתקן,
אין כניסה מסודרת לשכב"ג,
אין מסדר הנהגתי,
אין חניכים,
אין מסדר דמעות,
אין מחנה קיץ -
זה פשוט יותר מידי בשבילי,
העובדה שברגע זה הייתי אמורה לעשות איזה כפיתה או משהו בסגנון
או שבעצם להעביר ערב שכבתי!?
או להכנס לשכ"בג?!
אני מבואסת תחת בגלל זה.
הייתי הראשונה אתמול שהדמעות עלו לה בעיניים מהשכבה והבנות קצת צחקו בהתחלה
אבל שהודיעו רשמית בארוחה זה פגע גם בהן
והתחיל מין בכי קבוצתי , פריקת עול שכזו
אנחנו לא באמת מעכלים שאנחנו פה,
זו סתם אשליה!
אני כל כך שמחה שהמכבים יצאו לי טובים
ושהם שמחו לקבל אותם.!
בברכת
מקום ראשון מתקן!
אני!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
