רץ את המרתון מזה שנים במסלול הקבוע של כולם,כל יום עוקף עשרות ונעקף במאות ועכשיו בישורת הסיום כשכולם מריעים ורואים את הסוף,את האופק קרוב ומחכים לי שם עם בקבוקים של מים ממעיינות וענבים שבחורות יפות יאכילו אותי.
והמוח,שתמיד מצפה,מטעה,אז הגוף רוצה לקרוס על המסלול,לאכול עפר ולצפות בשמיים אך בינתיים המאות מתרבים ונעליים דורכות לי על הפנים אז אני ממשיך חצי בלי חשק,חצי לא מבין מה הטעם,רק שלא להרמס, ומתקרב אל הסוף המתוק והמר לפני עוד מרוץ מייגע.
-נכון זה יפה כשאתה עושה טביעות רגליים בחול הרטוב ואז בא גל ומכסה את זה?
זה כי אתה הומו.
-הדבר היחיד שמותר לגבר לאסוף זה דוח"ות חנייה.
-אוסף בולים? נסה פעם סקס. לך תדע-אולי תאהב את זה.
©בלייזר
-תגידו,זקפה נחשבת לצמיחה אישית?
-
fighting online is like racing in the special olympics, even if you win you are still retarted
מודרניזציה
מסתובב בענן של עשן על רצפות מבריקות בקניונים,
מסתובב בין החנויות ושומע בכריזה שטיפת מוח שמישהו שילם לשדר
וגם איזה ילד איבד את הוריו ונמצא בהנהלה.
ומעלי מסתובבים מאווררם ומזגנים ויש אווירה של נעים
אבל רוח יש רק בחוץ.
והכול נשמע אותו הדבר,
והקולות שכולם מנסים להוציא נבלעים בהמולה.
אומרים שעכשיו יותר טוב
ויש סאונד באיכות מעולה מזויפת-
והכול עוצמתי שכולם ישמעו את החזק ביותר.
אבל כל הפרטים נבלעים בהמון,עד שלא נשאר אלא אנחנו וכולם
וכמה נספחים בחושך,לא רואים.
©יואב לוי 29.10.09
בבלוג זה
בכל הבלוגים
