שלוותה

Smashing Hopes

So leave me to be;

To fend for myself,

Just don't look at me

And expect me to laugh.

Don't give me a gun

Nor data encoded,

And say that all's done

But it's not even loaded.

I would have found ammo,

Come better prepared;

I'd know where I'll go

And won't be so scared.

Just don't smash my hopes….

Don't fill me with motes…

And drag me down slopes…

You'll leave me to be;

To fend for myself,

Just don't look at me

And expect me to laugh.

©Yoav Levy 20/10/08

אולי/    (יציבות).

אולי, אולי, אולי

נבכה ונתלונן בלי די.

ואולי יבוא חיוך אלי.

אולי, אולי, אך כבר מתי?

ייתכן שכן.

שנסתכל בסוף היום ונהנהן,

על מה שיש ושהיה,

ונשמח שזה קרה.

יכול להיות סתם טעויות,

שיתנפצו כל התקוות,

ורק נותר לנו לבכות-

הרי שלא נפסיק לתהות.

אולי, אולי, אולי

סתם נצעק ונתלונן בלי די.

נשב ונחכה-עד שיבוא חיוך אלי.

ולעולם עוד לא נדע מתי.

אך מה אם רק נלבש חיוך פעוט,

נפסיק לדאוג שזו טעות,

נכפה סמכות על המהות,

ונדמיין-זו סתם טיפשות.

הרי מה שהיה כבר תם, נגמר,

והעכשיו ימשיך הוא גם מחר.

ואם נגמר סביר שלא התאים,

אז למה לחפש סתם אותם דברים?

אולי, אולי, אולי!

קל להתלונן בלי די,

שהחיוך יבוא אלי!

ולי נותר לשאול – מתי?

אולי חיוך כבר בא אלי,

אז "כמובן ישוב הוא שוב".

אולי יקשיבו לדברי-

זה לא ימחק פרצוף עצוב.

כי מחפשים רק בטחון,

"מה שהיה הוא הנכון".

כי העבר ברור כשמש,

והעתיד? אולי.

אז נחפש משטח של אבן,

אותו אחד שכבר עזבנו.

יציב,חזק – "שם כמו גן עדן".

ונשכח שלא שמחנו.

ועובדה-שהנה אנו כאן.

כאן בהווה,ללא משטח האבן.

ואולי אם נפתר רק מהנטל-

כי אף אדם לא יבטל

את העובדה המאכזבת:

שהעבר ברור כשמש,

והעתיד?

אולי

©Yoav Levy- October 3, 2008©