"אפריל 1999+-, מחוץ לאוהל באיזה יער נידח. טיול משפחות,אבל לא כזה שיושבים כמה זקנים על שמיכה בפארק הירקון ושואלים מי עדיין חי ומי מת ואם הכול עדיין נשאר אותו הדבר.
-'אבא,למה יש כל כך הרבה כוכבים בשמיים?', שאלת כעוד שאלה כזו שמשאירה הורים מחוסרי תשובה.
מאז ידעתי שיש בך משהו שאין לשאר הילדים.
צחקנו קצת,אבל אתה רצית לדעת-הכול רצית לדעת,והתשובות של פיית השיניים והחסידה אף פעם לא הספיקו לך.
'אם לא תשאל איך תדע?', שאלתי במעיין צחוק כזה של מבוגרים; אבל לא הבנת ורק הכעיסה אותך הסרקסטיות שלי.
'אז אני שואל,ובודק ואדע!', ענית בתקיפות והתחלת לרוץ,רצת ושאלת אנשים למה יש כל כך הרבה כוכבים בשמיים.
ואז,אחרי שעיצבנתי אותך קצת נשכת אותי. אמרת שלא תרפה עד שאספר לך,ולא הרפת עד שסיפרתי לך.
אז אתה גם עקשן,מסתבר."
אךך,סיפורים של הדוד המגניב תמיד מרגשיםP:
-אם לא הצלחת,סימן שלא ניסית מספיק.
-תחליט שאתה רוצה את זה יותר משאתה פוחד מזה.
כסף לא יקנה לך אושר, אבל הוא יכול לשלם את המשכורות של צוות מחקר גדול שיבדוק את הבעיה.
-מהי תורת היחסות? אם אני תוקע אצבע בעין של מישהו, אז לשנינו יש אצבע בעין, אבל יחסית, מצבי טוב יותר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
