שלוותה

"לנוער של ימינו אין ערכים",טוענים דור ה'מלומדים' שמתכוונים בביטוי זה בעצם לומר "לנוער של ימינו יש ערכים שונים משלנו".

הבעיה במלומדים היא שלוקח הרבה להיות כזה, ועד אז אתה כבר לא מבין כלום.

הנוער של ימינו כבר לא ציוני כמו פעם:

במקום לתמוך במהפכות חברתיות הוא תומך בחברות הכבלים והלווין ורובץ מול הטלוויזיה; בוהה בחדשות במוח ריק במקום ליצור אותן.

אין להם מלחמות עולם להלחם,אימפריות להפיל ולהט קרב שמנחה את חייהם -ובמקום יש להם שלטי-רחוק ומכוניות צעצוע גדולות שמחריבות ערים בחוסר רצון בלחיצת כפתור מלנכולית.

לנוער של ימינו אין אלוהים. הוא לא מאמין בדבר מלבד הסוף המר.

אהבה היא האלוהים של דור הטכנולוגיה - הרגש שנותר כאמיתה אחרונה בעולם של שקרים. במקום בו האמונה כשלה בנסיונה להעניק תקווה צלחה האהבה, והחריבה עולמות ואף הביאה לקרבות במידה דומה.

"הקונדום הוא נעל הזכוכית של הדור שלנו. מלבישים אותו כשפוגשים זר,רוקדים כל הלילה ואז זורקים אותו. את הקונדום,הכוונה,לא הזר."

-צ'אק פולנסקי