לאחרונה,התחלתי להרגיש מה זה תלמיד יב' אם זה הלחץ והקושי הרב ביותר בלימודים.

חלקכם יודעים כמה עברתי ביסודי ובפרט ובפרט בחטיבת הביינים.

אם זה העלבות,קללות ירידות ונידוי חברתי מכל בחינה.

אחרי שמצאתי את עצמי לא מעט שבור לגמרי ומנסה להסתכל באופטימיות לגבי המחר והעתיד.

אחרי אין ספור שאנשים שקרובים אלי פגעו בי ונטשו אותי.

כל התקופה המגעילה והמרירה,חוסר חברים ואנשים קרובים.רוטינה קבועה ולא נחמדה רק מחשבות פסימיות

רק רצון להיעלם .

עכשיו אחרי הכל,אני לא רוצה לעזוב את ביה"ס!אני כולה ילד,מה אני בכלל?

אני לא מתאים לחיים האמתים,למה אין שיעור הכנה לגבי המחר?

מי אמר שאני ימצא תעצמי בצבא?מי אמר שאני ימצא תעצמי אחרי הצבא.

למה לא יכולתי להישאר תמים ולחשוב שהחיים הטובים מתחילים אחרי הטירונות,למה לא יכולתי למנוע מהבועה הכחולה הזו להנפץ לגמרי.

בביה"ס אין שום חובות,לא צריך לעבוד לא מכרחים אותי לקום ב-6 בבוקר.

אני רוצה להישאר ילד.לא רוצה לגדול,החיים האמתיים גדולים עלי מידי אני כולי בישן חסר ביטחון איך אצליח ככה?.

אני רוצה להישאר בין קירות ביהס,לא רוצה לחוות את הפרידה מהשיכבה שלי למרות הכל,למה צריך לגדול?למה צריך לדאוג.

אני לא אדם חזק אני לא אדם שמסוגל לעמוד נגד אתגרים וקשיים.אני כולי שברירי,למרות שתמיד אני מכחיש זאת.

מה,עוד פחות מ-6 חודשים כבר לא אחשב לתלמיד?כבר לא אקום ב-1 לספטמבר בבאסה לכיון ביה"ס?

איך זה יכול להיות,זה תמיד היה נראה לי רחוק אלפי שנות אור.תמיד התחננתי להגיע לרגע המהולל הזה,אבל לא רוצה שהוא יגיע

אני רוצה להישאר ילד שישמרו עלי ממכשולים ויתנו לי את החום והחיבוקים שאני צריך.

תעזרו לי בדרך כלשהיא,בבקשה.איך אני יכול להתמודד בכלל?

מי אמר שאני ימצא תחום שאני ירצה לעסוק בו,העבודות בארץ בכלל לא קלות ולמרבה הצער אנחנו מדינה של מיתון כמעט קבוע.

מי יכול לעזור לי?לא אכפת לי להישאר היי שם בכיתה ח' רק לא רוצה לגדול!!!

אני בן 18 אך לא בנפש ולא במראה נראה ככה.אני לא ילדותי,אך איני נראה בוגר .מקס' 17....

צבא?!המקום שתמיד כולם מגעים אליו בוכים ,איך אני אגיב?אני יבכה דם ,יגמרו לי הדמעות אני בטוח שיהיה לי קשה.

המסיבת סיום קרבה מהיי תמיד,תעצרו את הזמן,אל תתנו למחוגים להתקדם,אל תתנו להתאריך להשתנות,אל תתננו לשנה לעבור.תעצרו הכל!

אולי אני צריך לשנות כמה דברים בעבר או בהווה?

אני מבולבל,מה אני יכול לעשות בכלל?

לפני 6 שנים כשעלתי לכיתה ז' בדיעבד אני צוחק על עצמי כי אז חשבתי שאני בוגר ועלי להתנהג ברשמיות יותר.

להפסיק לדפדף בין ערוצי הילדים ובין כאלה ואחרים.

ועכשיו,אני מבין שאני רק עכשיו ב-ו-ג-ר! עכשיו צבא וועוד מעט גם החיים הגדולים !

תעזרו לי תעזרו לי!!!