שעמום זאת לא מילה גסה. אבל זין כן!

יופי, כי זאת פיקציה.

אסביר בקצרה, כי זה לא החלק העיקרי כאן.

שינוי זה בעצם ההבדל בין אתמול להיום, בין העבר להווה, אבל כאן מתחילה הבעיה.

מה שנשאר זה רק ההווה, אין דבר כזה "תהליך השינוי" או "להשתנות", יש את מה שהיה, יש את מה שעכשיו.

ככה ששינוי הוא גם פיקציה, וגם מה שקורה כל הזמן, בו זמנית.

פעם האמנתי שאפשר להישאר במקום, וכמה שזה מתעתע...

ויש את מרפי, שיגיד לך שאי אפשר להישאר במקום, דווקא כשאתה רוצה. ושאתה רוצה להתקדם (ומאמין שאתה לא), אומר לך שאתה במקום.

הבעיה מגיעה כשרוצים לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

בלי ויתורים, בלי חרטות. רק לנצח.

לרצות להיות מאושר ואומלל, לקנות בלי לשלם או סתם להשאיר את כל האופציות פתוחות עד להחלטה.

איך מגיעים להחלטה כשאין פה תהליך בכלל?

יש מה רציתי אתמול, ומה אני רוצה עכשיו.

אתמול רציתי לקנות את זה, ושלשום את ההוא. ועכשיו בא לי לחסוך "עד שאחליט"

ומה שנשאר זה לעשות את כל השיקולים, ולקוות שגם מחר אקרא את הדף כמו היום.