Uh, said the man to the lady
|
| 12/2007
איכסי:(
איכסה:(
איזה יום מזעזע עבר עליי, גאד סייק.
אתמול אני עדוח ועדון היינו בהופעה של היהודים, ההופעה הייתה אדירה אבל לא באלי להיות אופטימית><
כשהגענו לבית של אדי תקף אותי כאב ראש נוראי שלא נתן לי להרדם כללללל הלילה. הרגשתי כאילו הגולגולת שלי עומדת להשבר.
לזכותה של עדיחה יאמר שהיא הביאה לי כדור וסיפקה לי נייר טואלט לכל חננתי.
בבוקר, אחרי שלא נרדמתי לשניה אחת, היינו צריכות ללכת למפגש הזה של טיול חנוכה.
שהיה
סופר מיותר, כי שחרול לא חידש לנו כלום >.>" ["אבל רגע, מזה
בזנט?!?!!?" "אבל איך נזהה את התיקים שלנו?!?!!" "איך נבנה חממה?!?!?!"
"מה אוכליםםםםם?!?!?!?!?!" "איך מבשלים?!?!?!!" "קמים
בחמשששששששש?????????!11111111111"]
פעורונים!!!!!!1><
שונאת.
שחרול
החזיר אותי הבייתה [נשמה3>] וכשהגעתי הבייתה הכאב רק התחזקקקק
והתחזקקקקק. לקחתי אופטלגין שלא עזר בכלום, והתחלתי לבכות מחוסר אונים.
והיה לי חם, והיה לי קר, ועלה לי החום, והייתה לי בחילה, והראש.
הראש......><
ואפילו לא היה לי את מה שהייתי צריכה כדי להרגיש יותר טוב.
אחרי בערך שעה של בכי נרדמתי, ואז שוב התעוררתי מהכאבי ראש, ואז שוב נרדמתי. ואז שוב התעוררתי. מהכאבי ראש >.>
מוטיקו הביא לי אוכל, נחתי קצת מול הטלווזיה עם אבא, ועכשיו הראש כבר פחות כואב.
אבל עדיין מגעיל לי מבפנים. זה פשוט אחד הימים האלה.
כל דבר שאני רואה בטלווזיה אני מייבבת כמו ילדה קטנה, כל שיר שמתחיל באייטונס אני מרגישה את הדמעות חונקות לי את הגרון.
פאקינ שיט.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
