יאפ, שנים.
אז עבר המון זמן, ואפילו היה טיול חנוכה מאז! [ווהוו%T$!1O:]
לשואלים, היה מעולה.
כרגע עוברת עליי תקופה לא-משו. שני המורים הכי אהובים עליי בביהס, עזבו.
אחד פוטר [ככל הנראה]-והוא המורה שלי לתיאטרון. הבנאדם הכי מקסים שיש, שהוחלף בבול עץ עם משקפיים.
השני עזב. עזב, איכזב, עצבן, הכעיס, העציב. הוצעה לו משרת ניהול אומשו. והוא פשוט הלך.
פסדר, ספדר. אני מבינה. כסף וזה.
אבל ככה לעזוב?
בנאדם מדהים.
כ"כ שמחתי שיש לי את ברק בתור מחנך, רכז. ועכשיו הוא הלך=\
"ואם יציעו לך אח"כ משרה יותר טובה ומאתגרת, גם שם תעזוב?"
אז.. הסיבלסטר.
מה קרה לתנועה?
כל חג שכרוך בנשיקות אהבה ודביקי היא דואגת לדחוף לנו איזה טיול "ואם כבר לבד אז שנהיה בתנועה" לא יפה מצידה..
אז הסילבסטר השנה יהיה כרוך כנראה בשני בנים, בן וג'רי. אנחנו ידידים מעולים^^
ויומולדת למשה, כמובן.
אתמול הייתי בהופעה של מוש.
היה פשוט..פשוט.. כפי שיבח חזלינו אומרת. וואו.
פשוט, וואו.
הייתה אנרגיה מטוררררררררפת. אנרגיה חיובית. מלאמלא ריקודים, אפילו צעד תימני^^ והצעת נישואין לקינוחO:
עבר מהר
יחזור שנית!
תמונה. או משו.
העיינים יצאו בהירות בגלל הפלאש. בד"כ אין לי עיניים כאלה><
בבלוג זה
בכל הבלוגים
