לא יודעת למה אבל מיתחשק לי לעשות פוסט ראשון כשרק נירשמים לישראבלוג ותמיד רושמים כל מיני דברים על עצמך בפוסט הראשון ולמה אתה החלטתה שאתה רוצה שיהיה לך בלוג
אז בא לי לשחזר את אותה התקופה שגם אני רשמתי פוסט ראשון למרות שאני לא זוכרת מה רשמתי בו.
היי לכולם אני תמרה אני "חדשה" פה וזאות הפעם הראשונה שאני פותחת בלוג תאמת אני לא יודעת למה פתחתי אותו, כנירא ביגלל שלכולם יש ואני רציתי להיות כמו כולם, בעלת בלוג.
מיצד אחד זה נורא נחמד אנשים בעלי בלוג..הם מפרסמים את היצירות שלהם ואת החיים שלהם, התקופות החוויות ותמונות...זה נורא נחמד ליקרא את הפוסטים האלה. ומיצד שני...בעצם אין צד שני.
שם הבלוג כמו שאתם רואים הוא "בובת חוטים של אלוהים" שאני חושבת שזה דיי מתאים לי כי אני באמת כזאות...בובה שנישלטת עלידיי אחרים אין לי דעה ואין לי תגובה זאות אומרת יש לי אבל אני אף פעם לא מביעה אותן! למה? לא יודעת...
קראתי משהו על זה שאנשים לא יכולים להביעה את עצמם או לדעת מי הם באמת או מה האופי שלהם.
אני ישתף אותכם עם הכתבה הזאות:
(נכון שזה ארוך אבל שווה ליקרוא את זה אני חושבת שמי שיקרא את זה יבין למה הוא ככה.)
3 הקולות שבתוכנו
הקולות הפנימיים האלה הם לא הקולות שלנו. אד-אומה מסבירה שלכל אחד מאיתנו יש שלושה קולות:
קול הנשמה - הקול האמיתי המואר והאוהב שלנו.
קול החשיבות העצמית - קול אפל המבקש לשפוט את עצמנו ואת האחרים וליצור בנו הרס וחורבן.
קול הטורף הפנימי - קול תפלצתי השואף לייאש אותנו ולהביא אותנו לדיכאון ואוזלת יד.
כל אחד מאיתנו מסתובב עם שלושת הקולות הללו בתוכו.
החשיבות העצמית
קול החשיבות העצמית הוא זה שמרגיש כרגע, שהוא כבר יודע על מה כל המאמר הזה. הוא כבר פתר את הדברים ואין טעם להמשיך ולקרוא. החשיבות העצמית היא המפלצת שיודעת הכי טוב ומכירה כבר את הכל ושאין לה כבר עניינים לא פתורים. הצד השני של המפלצת מרגיש שהיא לא מספיק טובה ושאין לה מה לתת לעולם. ברור שכולם יותר טובים ממנה ויודעים יותר ממנה.
החשיבות העצמית היא זו שאוהבת לראות את העולם מסודר בהיררכיה. מובן שזוהי תפיסה שגויה של המציאות, כיוון שכל אחד מאיתנו נמצא בדיוק במקום שלו, ואין לנו כל דרך להעריך או לזהות את עצמנו לפי האחר.
החשיבות העצמית תשמיע קולות כאלה:
- "לא נראה לי שאי פעם אדע לעשות מדיטציה – אני פשוט לא רוחנית מספיק כמו רותי."
- "הו הו כמה שאני ענק, הצלחתי לרפא את דני במפגש אחד – אין ספק שאני משהו מאוד מיוחד בעולם הזה".
- "רק אם אני אעבוד יותר, יש סיכוי שאגיע למה שאחותי השיגה בחיים וגם אז זה בטח יצא עקום".
- "כבשתי עוד גבר – אני מדהימה!"
- "רק שמישהי כבר תאהב אותי בעולם הזה, אפילו שאני דפוק. אולי היא תרחם עלי. אני אתן את הכל כדי שזה יקרה לי".
החשיבות העצמית לעולם תתעתע בנו ותגרום לנו לחשוב הכל, רק לא את האמת הפשוטה, זו שאומרת שכל אדם הוא עולם שלם ואין כל דרך או צורך להשוות אותו לאדם אחר. כל אחד מאתנו הוא נשמה מוארת ויפהיפיה ואם נניח לזה להיות ונחזיק אמת יקרה מפז זו, כל מה שאחרים חושבים עלינו וכל הדרכים בהן אנחנו חושבים שרואים אותנו ומדברים עלינו האחרים, לא יהוו כל שיקול או מכשול בדרך אל חיי נשמה ואושר.
הטורף הפנימי
הטורף הפנימי הוא צלופח חמקמק, מגעיל ונוטף ארס, שמצליח לאתר את כל החריצים האפלים בחיינו ולדחוף בהם רעל, דיכאון וייאוש. זה הקול בתוכנו שכל מטרתו היא לחרב לנו את החיים, לייאש אותנו ולגרום לנו להרוס את העשייה שלנו, את הרצון שלנו ואת כל הדברים המופלאים הטמונים בתוך הנשמה הנצחית שהיא אנחנו באמת.
המילים שלו חמקמקות והוא משתמש בשפה שלנו וברעיונות שלנו כדי לשכנע אותנו בשקרים האיומים והנוראיים שלו לגבינו ולגבי החיים:
- "אם אני לא אצייר כמו מיכאלאנג'לו עדיף שאני לא אתחיל בכלל".
- "אני נולדתי מטומטמת וככה זה".
- "אין סיכוי שזה יקרה, עדיף להתקפל אחורנית ולוותר".
- "עד שאני לא פותרת את עצמי לגמרי, אני לא מתחילה לטפל באחרים".
הטורף הפנימי יעשה כל שהוא יכול, כדי להביא אותנו לחידלון, דיכאון וייאוש. העיקר שלא ניצור, שלא נגדל, שלא נתפתח, שלא נזוז שלא ננסה, שלא נעיז, שלא תהייה לנו כל תקווה לכלום.
קול הנשמה
האמת המוחלטת היא, שאנחנו לא גוף שיש לו נשמה ,אלא נשמה שיש לה גוף. קול הנשמה הוא קול של אמת מוארת, נצחית, אהובה ואוהבת לעד. זהו קול האחדות והיופי. הקול הזה - קולנו האמיתי, לא נשמע כמעט כלל.
רובנו כלל לא מכירים את הקול הזה, הבוקע מתוך הלב, משום שהוא מכוסה בטונות רבות של אופל, כאב, כשפים אפלים, ארס, תרעלה ושקרים של טורף פנימי וחשיבות עצמית. והאמת היא שרק הקול הזה, יודע את הדרך הנכונה והאמיתית לחיות חיי הגשמה אמיתיים – חיי רוח בגוף גשמי.
וכך אנחנו מוצאים את עצמנו לא מדברים ולא חיים את האמת שלנו, אלא רוקדים מחול שדים אפל המסחרר אותנו יותר ויותר רחוק מעצמנו ומדרדר אותנו אל תוך אופל, חורבן, כאב ושכחה. כששאלתי את אד-אומה האם כל אחד יכול ללמוד את השיטה הזו, היא ענתה שישנם רק שני קריטריונים לפיהם עליי לבדוק את המבקשים ללמוד שיטה מדהימה זו:
1. שהאדם המבקש ללמוד רוצה להיטיב את העולם.
2. שהאדם המבקש ללמוד עושה משהו בנידון
אין לי כל כך מה לספר על עצמי כי אני בעצם בן אדם משעמם.
אני רגישה ועדינה אוהבת שעדינים איתי בהכל, כשמדברים איתי וכשנוגעים בי!
למרות שיש בי צדדים אגרסיבים, אוהבת שאגרסיבים איתי,הכוונה לא לדיבורים אלה לדברים אחרים... -_^
אני בן אדם די אופטימי למרות שיש זמנים בשנה שאני נורא מדוכאת.
ונכון שהעיצוב יכול להטעות אנשים..אני לא פסיכית שיושבת בבית וחותכת ורידים ובוכה כל היום על זה שהחיים שלי חרא והצבע האהוב אליי הוא בעצם לבן!!! ואחריו בא שחור.
המון דברים יש לי בראש ועולים לי לראש עכשיו ואני חושבת שזה מספיק מה שרשמתי עד עכשיו ואני חושבת שזה הפוסט הכי ארוך שהיה לי עד עכשיו.
ערב טוב לכולם =)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
