טוב אז לקח ככה יומיים שלושה לצאת מה....
טוב לא מהשוק...אלא יותר לעכל..
החלטתי שעדיף שניפרד...כי אישית בשבילי זה כבר לא עובד..
אממ...אני מניחה שמהקשר הזה למדתי מספיק...וכמובן נוספה לה עוד צלקת קלה על הלב...
כמו בכל פעם,אני לא יכולתי לברוח מהרגש..
מזמן לא יצא לי לשפוך פה את הרגשות שלי ולחלוק אותם..אבל לכו זדיינו,לא מעניין?אל תקראו...
בשביל דברים כאלה התחלתי לכתוב פה מלכתחילה.
אני לא יודעת...זה כ"כ מצחיק...שבבקשה- אין לי בעיה למצוא מישהו אפילו באותו יום שחתכתי איתו...
אבל,אני לא רוצה...
עדיין קצת כואב להיסתכל לכיוונים אחרים..
הוא כתב לי את אחד השירים היפים שאי פעם כתבו לי..
אבל כ"כ מצחיק לראות אותכם,את כולכם [הגברים כה?] עושים תמיד את אותו הדבר...
אתם מדברים הרבה,עושים הרבה רעש..."אני אוהב אותך" "הדבר הכי טוב שקרה לי" אין סוף לציטוטים..
אבל אתם עושים כלום...ובמיוחד כלום לאומת מה שאתם אומרים..
ומתי יבוא היום שתבינו את זה...הוא יבוא ביכלל?
לפחות אל תדברו או משהו.
-
יומיים לקח לי לעכל את המצב עד שיצאו הדמעות סופסוף..
ואני רואה את הדמעות האלה כמשהו שמשחרר...
משחחר אותי...משחרר את הלב שלי..
כמה שאני אישה חזקה............
אין מה לעשות ניפגעתי,ובטח אתם חושבים "היא זאתי שניפרדה והיא זאתי שבוכה?!WTF"
הוא לא הראה התנגדות למצב...
זה היה כבר לא מתאים מבחינת שנינו.
בכל מיקרה,אני מקווה שבאמת למדתי מזה כמו שחשבתי...
-בנות תלמדו מטעויות של אחרות...תנו זמן לעצמכם להכיר לפני שאתן מפתחות קשר...תנסו להיסתכל מעבר לבועה של "הוא מושלם".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
M O N Alicious