"הילד הקטן שבך מבקש הסברים על דברים מאד לא מובנים, ישנו צורך לספק את מקומו של הילד.
אין את הסכמת הלב לדברים הקורים בתקופה האחרונה ומולץ להקשיב ללב ולאינטואיציות (תחושות בטן) שלך, אין זה זמן טוב למלחמות.". זה מה שכתב לי הפותר חלומות ששלחתי אליו חלום שלי...שמאוד הטריד אותי:
חלמתי שאני ילד בן 9 שמסתובב עם חבר שלו בטבע...מקום עם סלעים וצמחייה...מקום יפה...ופתאום ראינו אישה/נערה כורעת כאילו הרגע ילדה, ובין רגליה מונחות שקיות זבל ירוקות עם שני תינוקות מבצבצים מהן...התינוקות נראו מבותרים לחתיכות.
היא הסתובבה להסתכל עלינו והייתה מרתיעה מאוד. וברחנו משם. אח"כ חזרנו עם אשה מבוגרת (כנראה אמא של החבר) לאותו מקום. הנערה כבר לא היתה שם אבל השקיות והתינוקות המבצבצים כן. האשה המבוגרת ניסתה לשכנע אותנו שאין שם כלום ושאנחנו לא ראינו ולא רואים כלום...למרות שהיה ברור שכן.
התעוררתי כמה פעמים במהלך החלום וניסיתי לשכוח אותו...אבל כל פעם שנרדמתי המשכתי לחלום אותו מאותה נקודה בה הוא הפסיק...
מפחיד...עד כמה שהמסר שהפותר חלומות נתן לי על החלום, תואם את התקופה האחרונה...
אתמול הייתי במסיבת סטודנטים...פעם ראשונה אני חושבת...לפחות פעם ראשונה שזה מוגדר ככה....מבחינתי זו היתה מסיבת השתרללות...הייתי עם חברה טובה, וסופסוף יכלתי לא לדפוק חשבון לא למי שמכיר אותי לא לאנשים שמסביב...והיה פשוט כיף...אז התנשקתי עם שניים....אני לא סגורה ממש על השמות שלהם וזה לא כי הייתי שיכורה, וגם לא ממש בגלל הרעש...אלא בגלל שלא היה אכפת לי במיוחד [= נשיקה לשם הכיף...לשם החרמנות וזהו....
מזמן לא עשיתי משהו כי באלי...רק בשביל עצמי....
ואני הכי לא בנאדם של מה שעשיתי אתמול אבל, לפעמים צריך לשחרר קצת את הרסן ולהנות...
ואוליי זה עוד חלק מתקופה מבולבלת...אבל מה כ'פת לי...אני לומדת...ואם זו הדרך...אז היא צרופת הנאות קטנות (=
בבלוג זה
בכל הבלוגים
