במקום ללכת לישון אני עושה פוסט.... חחח מטומטמת שכמוני.
אין חדש הכל ישן, בעצם, יש כמה דברים חדשים אבל הם לא מעניינים אף אחד חוץ מימני אז מה זה כבר משנה...
אני די לא במצב רוח בזמן האחרון, במיוחד בביצפר.
אין לי כוח לצחוק להשתולל, אני רואה את עצמי כאילו מהצד ומבינה שאני מתנהגת כמו מטומטת! אשכרה איזו אוטיסטית. (לא שאני אומרת שכל מי שמתנהג ככה הוא אוטיסט...)
אני צריכה להתרגל להרגשה הזאת של להיות לבד ולהילחם על שלך למרות הכל...
יש אנשים שאומרים לי שאני לא לבד ובלה בלה בלה אבל בתכלס, אני כן לבד, למרות כל החברות וכל האנשים שאני אוהבת או מכירה.
זה כבר לא משנה מתי להתחיל להתרגל להרגשה הזאת כי בסוף אתה באמת תיהיה לבד ותעשה הכל בשביל עצמך או בשביל המשפחה שזה הדבר הכי חשוב בעולם.
אני לא יודעת מה אני באמת רוצה. אני כאילו לא מתמצאת ולא מבינה את עצמי. כאילו שאני איזה בן אדם זר שלא מכיר את עצמי בכלל.
אני מנסה לפנות זמן בשביל להיות רק עם עצמי רק אני והאני השני שלי שנמצא היכן שהו חבוי בפנים.
הרגעים האלה שאני לבד, כשאני בשקט ובשלווה ואף אחד לא מפריעה לי, אלו הרגעים שאני הכי אוהבת. למרות שאני בן אדם שאוהב להיות בחברת אנשים וקשה לי לא להיות עם מישהו רוב הזמן.
אבל בתכלס, אני מרגישה הכי טוב רק עם עצמי.
אני לא רוצה את עצמי כתחליף לחברות או משהו כזה. יש לי חברות נהדרות. אבל בזמן האחרון, אני עוברת תקופה לא כל כך קלה, ורבים עוברים את זה עכשיו, אז אני טיפה משתנה... לפחות ככה ניראלי.
אז אולי אני מסתכלת על דברים שונים בצורה אחרת לגמרי מאשר איך שהסתכלתי עליהם לפני.
אבל יהיה טוב, אני מאמינה בזה תמיד. צריך רק להישאר אופטימיים והחיים יכייחו לפניך. זה לא כזה נורא, זה בסדר, עדיין.
:/
אז בנימה אופטימית זו אני אסיים את הפוסט הטרום שינה הזה ואלך סוף סוף להיות שוב לבד עם המחשבות שלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
*~[; -Elika- ;]~*