ריאליזם בפרופורציה.

אני חיה בארץ הקוד קודש

מנסרת את היום וממסמרת את העבר

כל מעידה מעצבת את האופי

כנראה שאשאר כאן גם מחר

אני חיה בארץ שהכל כל בה

בבית די צנוע, בצומת הוא תקוע

אין לי שלושה ילדים ואין לי בעל

בקושי עוד הכרתי את עצמי

אני ילדה עם אנרגיה פוטנציאלית

עם מיניות לא ברורה ותשדורת בנאלית

אי שם יושב אחד עירום ומפוחד

אתן לו יד ואהיה שלו לעד

אני חיה בארץ שכלום לא חל בה

מבזבזת את היום וממצה את העיקר

כל השבוע זו אותה החלווה

נמאס לי כבר משמן וסוכר

אני ילדה עם אנרגיה פוטנציאלית

עם מיניות לא ברורה ותשדורת בנאלית

אי שם יושב אחד עירום ומפוחד

אתן לו יד ואהיה שלו לעד.

(דפנה והעוגיות - אנרגיה פוטנציאלית)

אוי זה כל כך חמוד.

הם יודעים לעשות שירים שכמות אדירה של טינאייג'ריות מטומטמות יתחברו אליהם ובכל זאת יחשבו שזה נכתב "בדיוק עליי!".

אתמול היא פתחה לי בטארוט, הכל הולך לכיוון שאני רוצה =)

אני רוצה לעשות טיול, לשבור שגרה.

בא לי כמו פעם ללכת למקומות שאני בכלל לא מכירה, בלי לדעת מה אני אעשה ובלי לדעת איפה אני אגמור את הערב ואיפה אני אתעורר בבוקר.

אני לא בעניין של משהו ארוך מדיי (בכל זאת אני כבר תקופה לא קטנה מאוד מקובעת), משהו בסגנון של יומיים-שלושה.

או אפילו יום אחד אבל ממש ממש כייפי.

ממש בא לי להתחיל את היום בפתח תקווה ולסיים אותו בירושלים.

ירושלים יפהפיה בלילה.

(קצת הרסתי את ה-"ובלי לדעת איפה...")

בא לי הופעה והרבה אלכוהול.

וגם בא לי ת"א בשעות הקטנות, כשמדדים ברחוב מתים מעייפות והאור הראשון עושה מיגרנה.

ובא לי ים בלילה עם יין וחיבוק.

אני חושבת שהפעם החיוך הולך להשאר, וטוב לי. באמת שטוב לי.

אז מי מצטרף?