XXX
הוא עירום, לאט לאט הסרנו ממנו חתיכה אחר חתיכה.
שכבות עץ, מילים כתובות ומנגינות שהתנגנו בו חזק חזק.
כמה דברים היו בו, נראו בו, הוא צפה ושמר סוד, תמיד השגיח בזרועותיו שלא יכנסו, עטף בחיבוק אטום.
ועכשיו? עכשיו כשכיביתי את האור הוא רעד והסתיר במבוכה את צנעתו.
יצאתי והשארתי אותו חיוור ועצוב, מתבונן בנעשה ושותק שתיקת חכמים.
כתל בורדו אחד יכול להזכיר את הלהט והתשוקה שראה בין הסדינים,
אך גם את הדם שנזל בשקט, בסתר.
נלקחה המיטה שנמצאת שם מאז כתה ה', הפילה עליי חמישה קרשים ועשתה לי בלוטה במצח.
נלקח השולחן עם כתמי הדיו, הצבע והפחם, נלקחו המדפים.
נשאר חדר מגודל אבוד בזכרונות, הוא לא רגיל להד הזה מבפנים.
שמתי לו בפינה את המזרן, מצעים בהירים ושמיכה לבנה,
נשענתי לו על הבטן, ניגנתי ושרתי כדי לגמור את זה יפה,
(וחוץ מזה האקוסטיקה עכשיו מצויינת.)
עכשיו הוא חדר גדול ומרוקן מחפצים, מלא בזכרונות ובאויר.
מספיק אויר בשביל לשכוח, להרפות.
עכשיו הוא חדר גדול שיתחדש.
(יהיו לי כנפיים, לא יהיה לי עבר)
XXX
אין לי יותר את הסליק שלי, אני לא אמורה להחביא שום נשק, אז למה שתהיה לי הפריבילגיה הזאת? (אני חושבת שזה הצעד הכי גדול שעשיתי כדי להבריא)
אין לי את המאורה שלי, עכשיו אני חשופה ורואים אותי גם מלמטה. (אולי זה השני)
"אם את רוצה להקיא, תקיאי בסלון."
תודה ל-ר' בשנית (האיכות חרא בגלל ההקטנה, תתרגלו.)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Mental Pornography