ריאליזם בפרופורציה.

(תתכוננו לחפירה)

אתמול ברבע לחמש קיבלתי טרמפ לאיזור מרוחק שיותר קרוב לצד של אבא שלי.

ישבתי שם ואז חנאג' ותורג'מן הגיעו, הסתובבנו לנו (עצרנו כל 5 דקות כדי לעשן) ולבסוף הגענו לגינה ליד הבית של רייב (למי שזה אומר משהו אני סתם עוזרת להתפקס), ישבנו מורעבות ודיברנו על צבא כשסוף סוף כריס ורן טרחו לבוא (עם במבה ובמבה אדומה! =) והלכנו לנו להתנחל אצל יערית, אכלנו,שתינו,נהנו ורן שרף אותי =S

ב-11 וחצי התחלנו לצעוד לכיוון עזריאלי, עצרנו ברכבת מרכז לקנות סיגריות (דפקנו ת'מכונה והיא הוציאה 3 קופסאות במקום אחת!) וצ'יטוס =) והופ עזריאלי (אני מקצרת תהליכים) נפגשנו שם עם אמיר וכמה חברים שלו, אז היה לי משבר עייפות, זה היה בערך 1, ישבתי שדודה על הרצפה, תורג'מן עליי ובהיתי באויר ובסיגריה.

איזה בחור מהחבר'ה של אמיר התחיל לדבר אתי ואני סתומה כמובן ולא מבינה לאן הוא חותר, הוא מזל שור והתחלתי לזיין לו את השכל כמה זה נפלא, הוא אמר לי שמתאים לי להיות ספרנית (ואז אמר שספרניות זה סקסי) ושיש לי עיניים יפות ושיער יפה (הרבה אמרו לי את זה אתמול משום מה) וסתם דיברנו על הא ודה, משם המשכנו לכיוון הסנטר כשרן וכריס פרשו הביתה לישון (אז נשארנו אני, חנאג', תורג'מן, אמיר, הבחור וחבורתם) בשביל להפגש עם רייב, צחי וואל.

הגענו לגן מאיר והתיישבנו על ספסל - תורג'מן, חנאג', אני והבחור שכל הדרך דסקס אתי.

בערך דקה אחרי שהתיישבנו תורג'מן וחנאג' הלכו לשבת בדשא ואני לא יכולתי כי אני אלרגית, אז נשארנו שנינו על הספסל. לא עברה חצי דקה והוא כבר חיבק אותי (בשלב הזה הבנתי שמשהו פה לא בסדר), אבל הצלחתי להתעלם. אחר כך הוא ליטף לי את היד וקצת היה יותר קשה להתעלם אבל לא היה לי נעים פשוט ללכת ולהעליב אותו. אז הוא אמר לי שאני יפה ולמה אני לא מסתכלת עליו כשאני מדברת ולא ידעתי מה לעשות אז שתקתי, אז הוא השעין אותי עליו ועשה את הדבר הכי דפוק שהוא יכל לעשות באותו רגע (אני חושבת שיותר דפוק מלגעת לי בציצים) וזה ללטף לי את הצוואר.

רק לאנשים שאני באמת סומכת עליהם אני נותנת לגעת לי בצוואר, גם זה לא תמיד, כשבנאדם לא רצוי נוגע לי שם זה כמו כפתור שהורג אותי מבפנים, כל מה שאני רוצה זה להתקפל ולהעלם ולבכות.

אנשים שאני סומכת עליהם זה לא בחור שפגשתי לפני חצי שעה ואני בקושי זוכרת איך קוראים לו!

אז פשוט קפאתי עם הראש עליו ונשכתי את השפה חזק חזק כדי לא לבכות, הוא היה כל כך קרוב שלא יכולתי לשלוח סמס למישהו שיבוא וכאילו יקרא לי לשיחה או משהו, הוא עבר משם ללחי ואני שונאת שנוגעים לי בפנים אבל שתקתי כי לא היה לי נעים, לפחות הוא עזב את הצוואר.

הוא בא לסובב את הראש שלי אליו וכבר ידעתי שפה הלך עליי ו...

פתאום בזוית העיין אני רואה את רייב וצחי צועקים "אה! הנה בילי!" תפסתי ריצה אליהם וחיבקתי את רייב, לחשתי לה באוזן שלא תעזוב אותי לבד.

הם הציעו ללכת למתקנים, הצעתי לבחור להצטרף (הרגלי נימוס) והוא אמר שאני כבר אבוא אחר כך.

הלכנו לשם וסיפרתי לה הכל ואז הוא בא והציע לי לחזור לשבת אתו, לא זוכרת מה אמרתי אבל זה אמר לא, הוא הרכין את הראש ונראה ממש עצוב והלך.

הרגשתי ממש חרא עם עצמי ורציתי ללכת לנשק אותו רק כדי שהוא לא יהיה עצוב, אבל ידעתי שזה סתם ישלה אותו ואני ארגיש עוד יותר רע עם עצמי, אז נשארתי במקום והתעללנו בתורג'מן.

אחר כך רייב וצחי התקפלו הביתה (נראה לי שזה היה איזור 3 וחצי- 4) והחלטנו גם להתקפל, ביקשתי ללכת דרך איפה שהוא יושב כדי לפחות להגיד לו ביי כמו בנאדם אבל הוא כבר לא היה שם.

דידינו לכיוון הבית ולבסוף הגעתי למיטה באיזור 6 בבוקר עם אור ראשון, רגליים הרוסות וגוף מיוזע (יש סיפור ארוך למה לא התקלחתי אבל אין לי כוח לספר)